ארה”ב מבקשת לגוון את מקורות אספקת הנפט של אירופה

מזכיר האנרגיה האמריקאי, ריק פרי, הזהיר היום (שני) כי צינור הגז הטבעי, “נורד סטרים 2”, השנוי במחלוקת, יגביר את כוח ההשפעה הפוליטי של רוסיה על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי.

בביקור שקיים פרי בליטא, כדי לקדם את קשרי האנרגיה של ארצות הברית עם מדינות מזרח אירופה, הוא אמר כי הצינור שמעביר את הגז הרוסי לגרמניה “יביא מכה קשה למגוון [אספקת] האנרגיה והביטחון של אירופה“.

“זה מגדיל את המינוף של רוסיה על מדיניות החוץ של אירופה ואת הפגיעות של אירופה לשיבוש באספקה”, כך אמר פרי למשתתפי פורום האנרגיה בבירת ליטא, וילנה.

פרי טען כי צינור הגז שעובר בים הבלטי, “נורד סטרים 2”, יחד עם צינור הגז, “טורק-סטרים“, אשר יספק דרך הים השחור גז רוסי לטורקיה – “יאפשר לרוסיה לסיים את נתיבי הגז דרך אוקראינה עד סוף העשור“.

“נורד סטרים 2 נועד לייצר עורק גז ממקור בודד [רוסיה] לעומק אירופה [ולקבוע] יתד בלב היציבות והביטחון האירופיים”, הדגיש פרי.

פרי הוסיף כי ארצות הברית “הייתה מוכנה, ועדיין מוכנה לתת מענה” כדי להגדיל את ביטחון האנרגיה של אירופה על ידי אספקת מקורות חלופיים, ביניהם גז טבעי וגם יכולות גרעיניות למטרות אזרחיות.

“אנו תומכים במספר דרכים כדי להעביר אנרגיה לרחבי אירופה. יחד עם בחירת [שוק] האנרגיה אנו תומכים בשווקים חופשיים ופתוחים … אנו מתנגדים לשימוש באנרגיה ככלי כפייה על כל מדינה”, אמר מזכיר האנרגיה האמריקאי.

חוקר למדעי המדינה באוניברסיטת וילנה, פרופסור רמונאס וילפיסוסאסקס, אמר כי למרות שהביקורת של ארצות הברית נגד צינור הגז “נורד סטרים 2” היא חלק מדחף של האמריקאים להגדיל את היצוא שלהם לאירופה, היא גם תואמת את האינטרסים של האזור, שכן הוא תלוי באספקת הגז ​​הרוסית.

“מטרה מסחרית להגדיל את היצוא האמריקני לאירופה היא הסיבה העיקרית לביקורת על נורד סטרים וטורקסטרים”, אמר וילפיסאוסקאס ל- AFP.

“מבחינתה של ליטא וחברי אירופה מרכזיים אחרים באירופה, זהו מצב win-win מכיוון שהם מחפשים באופן פעיל אפשרויות לגיוון מקורות היבוא שלהם”, הוא הוסיף.

העלות של פרויקט קישור האנרגיה, “נורד סטרים 2”, השנוי במחלוקת, בין רוסיה לגרמניה היא 11 מיליארד יורו, והצינור צפוי להכפיל את משלוחי הגז מרוסיה לגרמניה, שהיא הכלכלה הגדולה ביותר בין מדינות האיחוד האירופי.

אוקראינה, פולין והמדינות הבלטיות חוששות כי בכך גרמניה תגדיל את הסתמכותה של אירופה על אספקת האנרגיה הרוסית, שבה תוכל לאחר מכן רוסיה להשתמש כדי להפעיל לחץ פוליטי.

קרדיט: אברהם תמקר – פרדס+ מקבוצת נציב