משחק השחמט הסעודי במזרח התיכון

מדיניותה הפתלתלה של סעודיה נגד איראן במזרח התיכון, מתנהלת בין הפעלת שרירים בתימן לבין ניסיונותיה להתקרבות מחודשת לעיראק.

בלבנון, לבינתיים, הממלכה הסעודית שולחת מסרים כפולים, על הדרך שבה היא מתכוונת להילחם בחיזבאללה, הנתמך בידי איראן ומהווה חלק מהפרלמנט בלבנון.

מדיניותה של הממלכה הסעודית בתימן היא עקבית. סעודיה נשארה מחוייבת לשקם את ממשלתו של עבד רבו מנסור האדי, על מנת למנוע את: “ההתערבות הפושעת של איראן בענייני תימן”, כך נכתב בהצהרה של סגן שר ההגנה הסעודי, הנסיך ח’אלד בן סלמאן.

מכאן ניתן להסיק כי ההתערבות הצבאית של סעודיה בתימן, שהחלה בשנת 2015: תימשך מבחינת סעודיה עד שהחות’ים, הנתמכים על ידי איראן, יפסיקו להיות כפופים אליה ויתחייבו למשטר הלאומי, הנתמך על ידי סעודיה.

כדי שזה יקרה, יהיה צורך להתחיל ביישום הסכמים, שכבר נחתמו בין הצדדים. לדוגמה: הסכם הפסקת האש שטוקהולם, הקורא לנסיגת כוחות מנמל הים, חודידה, שבתימן.

בידיעה כי סעודיה ובנות בריתה לא יקבלו תבוסה של סעודיה בתימן, החות’ים בתימן נשארים עם מעט מאוד תרחישים אפשריים.

איראן, התומכת העיקרית של החות’ים, נאבקת בימים אלה ב”לחץ מקסימלי” מצידה של ארה”ב.

הסנקציות הכבדות, שמטילה ארה”ב על איראן, דוחקות את כלכלתה של איראן לאחור. מבחינתם של החות’ים, המשמעות לכך: כי הסיוע אותו הם מקבלים מאיראן הולך ומצטמצם.

עם המשך מדיניות ה”לחץ המירבי”, איראן תגיע לחוסר אפשרות לכלכל ולתמוך עוד בחות’ים של תימן. איראן תאלץ לנטוש את החות’ים, והם ישארו לבד בזירת הקרב מול סעודיה ומדינות המערב.

בעקבות המשך הסנקציות האמריקאיות, וככל שהתמורות במזרח התיכון ישתנו, האסטרטגיה הסעודית בתימן, שנועדה להלחם בשליטה של איראן במדינה, לבסוף תישא פרי.

עם זאת, הבעיה הניצבת מול סעודיה היא: כי יכול לקחת עוד זמן עד שהאסטרטגיה שלה תגיע למיצוי בתימן.

האסטרטגיה שאותה נוקטת איראן כנגד האסטרטגיה הסעודית, מכוונת לבחירות הצפויות להתקיים בארה”ב בשנת 2020. איראן מקווה שטראמפ יפסיד ולא יבחר מחדש, ובכך האיראנים יקבלו בחזרה חיים חדשים.

סעודיה מבינה היטב את האסטרטגיה הזו של איראן, לכן היא פועלת גם במדינות אחרות באזור. סעודיה, למעשה, מבקשת למנוע התפשטות איראנית ברחבי המזרח התיכון.

לעומת זאת, המדיניות של סעודיה נגד איראן בעיראק, מתבטאת בדרך הפוכה מהדרך שהיא מתבטאת בתימן. סעודיה בעיראק מבקשת לחדש יחסים.

בעקבות ריבוי הביקורים של בכירי ממשל מסעודיה ועיראק, הצהיר שגריר סעודיה בעיראק, עבד אל-עזיז אל-שמרי, כי “הגבול הסעודי-עיראקי הסגור” ייפתח מחדש ב-15 באוקטובר.

פתיחתו המחודשת של מעבר הגבול, שנסגר בשנת 1990 בעקבות פלישת עיראק לכוויית, נועדה לחזק את היחסים בין השכנות (סעודיה-עיראק), ולהגביר את הסחר בין המדינות.

סעודיה מאמינה כי האסטרטגיה שהיא מנהלת בעיראק: תעניק לבגדד עזרה לנטרל את ההשפעה ההרסנית של איראן, המחזקת את המיליציות השיעיות מחוץ לשליטתה של ממשלת עיראק.

אסטרטגיית ההתקרבות שאותה מנהלת סעודיה מול איראן בעיראק, החלה בשנת 2015, כאשר סעודיה פתחה את שגרירותה מחדש בבגדד, זאת לאחר הפסקה של רבע מאה. שנת 2015, היא גם השנה שבה החלה סעודיה את מלחמתה נגד החות’ים של תימן.

החלטתה של סעודיה לפתוח מחדש את השגרירות בעיראק, הגיעה מתוך רצונה של סעודיה לקשור את עיראק בקשרים כלכלים עמוקים יותר, להפוך את עיראק לעצמאית יותר ולקרב אותה למדינות המערב.

הפירות הראשונים של המאמץ, עבור סעודיה, לא איחרו לבוא. בחודש אפריל האחרון הודיעה איחוד האמירויות, כי היא תממן פרויקט בשווי של 50 מילון דולר, כדי לבנות מחדש את המסגד הגדול במוסול, “א-נורי“.

למרות האסטרטגיה הסעודית בעיראק, השונה בהיפוך מהתנהלותה בתימן, כדי להשיג הבשלה מלאה של האסטרטגיה הסעודית בעיראק, כמו בתימן, סעודיה זקוקה לעוד זמן.

סעודיה צריכה ליצור מצב אחר בעיראק להשגת ניצחון של המערב, עוד בטרם מיצוי הסנקציות. סעודיה חייבת להניע את עיראק להיות, באופן חד משמעי, לצד מדינות המערב.

סעודיה ומדינות המערב צריכות לרכז מאמצים, לצמצום תלותה של עיראק באיראן, בעצירת תזרים הכספים העובר מבגדד לטהרן.

סעודיה ובנות בריתה צריכות למצוא פתרונות, על מנת לדלל את התלות של עיראק ביבוא: גז, חשמל, מוצרי נפט בלתי מזוקקים וסחורה אחרת שהיא אינה אנרגיה מאיראן.

במידה וסעודיה יחד עם מדינות המערב יצליחו להשיג זאת: עיראק לא תהיה תלויה באיראן עוד, וכתוצאה מכך: איראן תחווה פגיעה כלכלית נוספת.

למעשה, החלשת כוחה של איראן בעיראק, על ידי סעודיה ומדינות המערב, יכולה להחליש משמעותית את איראן ולקטוע את הרצף הטריטוריאלי שלה במזרח התיכון.

בנוסף לזאת ובמקביל, סעודיה צריכה לעזור לממשלת עיראק במאמצים שהיא עושה, כדי לרסן את המליציות השיעיות בשטחה.

המליציות השיעיות בעיראק, הנתמכות על ידי איראן, שולטות בכמה מחסומים ויוצרות קשיים בכניסת סחורות, המגיעות ממדינות המערב לעיראק.

שיבוש מעבר הסחורות המתבצעת על ידי המליציות השיעיות בעיראק, יוצרת השפעה על הכלכלה בעיראק ומעכבות את האסטרטגיה של סעודיה. המליציות השיעיות בעיראק, למעשה, משרתות את איראן למשוך את הזמן עד לאחר הבחירות בארה”ב.

סעודיה, למודת הניסיון, חוותה משנת 2015 מאבק עם אותו אויב איראני, גם בתימן וגם בעיראק, תוך הפעלת שתי אסטרטגיות שונות בהיפוך האחת מהשנייה: בתימן לחימה, בעיראק התקרבות מחודשת.

בתוך הניסיון האזורי שצברה סעודיה, כיום היא מנסה להרחיק את איראן גם מלבנון.

בלבנון, המצב הוא לא פחות קריטי עבור סעודיה – איראן בעלת השפעה על לבנון לא פחות ממדינות אחרות, שבהן נאבקת סעודיה מול איראן.

בלבנון נמצאת ה”זרוע” היקרה ביותר עבור איראן, חיזבאללה, יש אומרים “חוד החנית” של איראן בכל מלחמה עתידית של במערב נגד איראן.

עם עליית ריח השחיתות בלבנון ואיתה גם הפיצול הפוליטי, בתוספת כניסה של נציגות, כביכול איראנית, מחיזבאללה לפרלמנט בלבנון, השיגה איראן כוח השפעה פוליטי בלבנון, כפי שעשתה בסוריה: בתוך “אי סדר”.

סעודיה, בעלת הניסיון, אינה ברורה בדרך פעולתה ויכולה לנגן מנגינות שונות, לכן קשה להעריך איך הממלכה הסעודית תנהג נגד איראן בלבנון.

ב-15 ביולי התקיימה פגישה בין המלך סלמאן מסעודיה, עם שלושה ראשי ממשלה לשעבר מלבנון. הפגישה יצאה אל הפועל בעיר ג’דה, שבמערב סעודיה.

למרות שלא לאחר הפגישה הצהרות משמעותיות, נתפסת הפגישה כסימן חיובי. נראה כי סעודיה מחויבת להעניק עזרה ללבנון, בת בריתה הטבעית, בשמירה על ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, מפני חיזבאללה, בתוך התחייבות סעודית כלפי לבנון לשמור על האיזון הפוליטי העדין במדינה.

במהלך הפגישה הביעו שלושת ראשי הממשלה לשעבר של לבנון: את דאגתם כי חרירי הולך ונחלש ככל שסעודיה הולכת ומתרחקת מלבנון.

“אנחנו מרגישים שראש הממשלה ממוקד ומוחלש”, כך אמר תמאם סלאם, אחד משלושת ראשי הממשלה לשעבר, שפגשו את המלך סלמאן. ראשי הממשלה לשעבר מלבנון, הנוספים, שהשתתפו בפגישה עם המלך סלמאן הם: פואד סניורה ונג’יב מיקאתי.

לבנון, באינטרס שלה, זקוקה לתמיכה הפוליטית של סעודיה ומדינות המערב, כדי לקום ולעמוד על רגליה.

עם זאת, ההשפעה האיראנית בלבנון מהווה מכשול עבור אסטרטגיית ה”התקרבות מחדש”, שאותה מנהלת סעודיה בעיראק.

לבנון, כדי להתמודד נגד ההשפעה השלילית של איראן במדינתה, נזקקת גם לעזרה פעילה יותר בתחום הביטחוני, הכלכלי והצבאי, זאת בנוסף לתמיכה הפוליטית שהיא כבר מקבלת מסעודיה.

הרחקתה של איראן מלבנון והחזרת מאזן כוחות, נוח יותר, עבור סעודיה והמערב, כרוכה בפעולה רחבה ומלוכדת יותר של מדינות המערב, בתוך האסטרטגיה שהן מנהלות נגד הנוכחות של איראן בלבנון.

בנוסף, סעודיה גם צריכה לזכות בשיתוף פעולה ותיאום גדול יותר, בתוך גופי השלטון בלבנון.

נכון לעכשיו, הכדור נמצא בידיים של לבנון. היא זאת שצריכה לעשות את הצעד הבא ולקחת את היזמה, כדי להחזיר את סעודיה והמערב להגדיל את הקופה שלה.

לאחרונה, לבנון קיבלה מסרים מסעודיה ומדינות המערב, שבהם הדרישות של מדינות המערב מלבנון, בתמורה להחזרת הקופה שלהן למדינה וכן בתמורה בהענקת סיוע ללבנון, בהרחקת השפעתה של איראן מחוץ לגבולותיה.

המדיניות המנוגדת של סעודיה, במאבקים המתמשכים נגד איראן בתימן ועיראק, יכולה לשמש כנקודת התבוננות על הדרכים של סעודיה ומדינות המערב לפעול בעניין השפעתה של איראן בלבנון.

סעודיה ומדינות המערב צריכות לנקוט בזהירות לגבי לבנון, משום כי בלבנון נמצא ארגון חיזבאללה, המהווה אחוז ניכר מכוח הרתעה ושליטתה של איראן במזרח התיכון. איראן אינה צפויה לוותר על “חוד החנית” שלה בלבנון.

איבוד כוחה והשפעתה של איראן, על ידי צמצום האחיזה שלה מעל לבנון וחיזבאללה, מנקודת מבטה של איראן, משמעותה היא ניצחון מוחלט של סעודיה ומדינות המערב עליה.

הפעלת לחץ כלכלי, צבאי ופוליטי על איראן בלבנון, עלול ללבוש צורות שונות. תימן, אשר שם איראן נלחמת נגד סעודיה בעזרתם של הכוחות החות’ים, הנתמכים על ידה, יכולה לשמש כזירת התבוננות טובה למצב של לחימה כלכלית, פוליטית וצבאית מול שלוחיה של איראן במזרח התיכון.

המלחמה של סעודיה ובנות בריתה בתימן, חושפת את הקושי של המערב להתמודד בלחימה מול “זרוע” איראנית, האמורה להיות חלשה יותר מהשלוחה שבה טהרן תומכת בלבנון.

הארגונים בתימן, הנתמכים בידי איראן, מגבירים לאחרונה את הפעולות הצבאיות נגד סעודיה, כתגובה ישירה ל”לחץ המרבי” של ארצות הברית נגד איראן.

בצירוף אסטרטגיית המלחמה היוצאת מטהרן: החות’ים, עושים שימוש בנשק ובטכנולוגיה איראנית, כאשר הם נלחמים נגד סעודיה ובנות בריתה. נכון לציין, כי החות’ים מצליחים להגיע להצלחה טכנולוגית וצבאית, המדאיגה את מדינות המערב.

עם זאת, אין זה אומר כי סעודיה ובנות בריתה צריכות לבחור במדיניות ה”התקרבות מחדש”, שאותה סעודיה מבצעת בעיראק.

המאמצים של סעודיה ומדינות המערב, כדי לצמצם עד לאפס את רמת השפעתה של איראן בעיראק, חושפים את מדיניותה של איראן, כאשר מדינות המערב מנסות לייצר איזון, בתוך האי הסדר המתמשך, שאותו איראן בעצמה אולי יוצרת.

במסגרת המאמר הזה, אין זה משנה מהם הסיבות לאי הסדר, הנוצרות במדינות שבהן איראן מבקשת להשיג כוח השפעה פוליטי, כלכלי וצבאי.

נכון יותר עבור מדינות המערב, לשים את הדעת על העובדה, כי איראן למדה לנצל היטב לטובתה את מצבי הכאוס והתמורות, המתרחשות במדינות המזרח התיכון.

מדיניות ה”התקרבות מחדש” של סעודיה בעיראק מלמדת, כי גם מדיניות זו אינה בדיוק יעילה נגד ההשפעה של איראן על מדינות האזור.

למרות המאמצים של סעודיה, הנתמכת במדינות המערב ובעיקר בת בריתה הקרובה, ארה”ב, מבצעת עיראק מהלכים מנוגדים, ונראה כי היא מתקרבת דווקא יותר ויותר לאיראן.

בנוסף לזאת, איראן הצליחה לייצר בעיראק מצב של “שקט עד יום פקודה”, זאת למרות תקיפות מסיביות על האינטרסים שלה בעיראק.

תהליך האסטרטגיה האיראנית שנראה בעיראק נצפה גם בסוריה, בתוך המאבק האיראני המתמשך מול ישראל, בת ברית משמעותית בציר מדינות המערב.

כמו בעיראק כך גם בסוריה, איראן הצליחה לבסס את עצמה עד ליום פקודה, וזאת למרות תקיפות מסיביות, מצידה של ישראל על האינטרסים שלה בסוריה.

גם בסוריה, בדומה לעיראק, למרות “אסטרטגיית ההתקרבות”, שאותה מנהלת ישראל, תוצאות המדיניות אינן שונות בהרבה.

ישראל עושה פעולות למען התקרבות לרוסיה, ובכך באופן עקיף עושה ניסיון להתקרב למנהיג הסורי הדיקטטור, בשאר אל-אסד. בסוריה תוצאות מדיניות ההתקרבות, בדומה לעיראק, יצרו פעולה הפוכה, ונראה כי סוריה בוחרת לפעול דווקא בהתקרבות לאיראן, וזאת למורת רוחן של סעודיה ובנות בריתה.

נראה שבינתיים, איראן הצליחה למצוא את דרכה בתוך הקשיים המתפתחים – להתגבר על תקיפות צבאיות מצד המערב וכן להתמודד נגד לחץ דיפלומטי וכלכלי.

למרות המאמצים והמדיניות המנוגדת, אשר מנהלות מדינות המערב נגד איראן, נראה כי איראן הצליחה להישאר: בעלת יכולת הרתעה משמעותית, המהווה איום על האזור, וכן איראן נותרה בעלת יכולת השפעה פוליטית, במדינות שבהן נאבק המערב לצמצם את כוח ההשפעה שלה.

למעשה, ניתן לאמר: הן אסטרטגיית ה”התקרבות המחודשת, והן אסטרטגיית הלחימה, עדיין לא השיגו נסיגה ברצף הטריטוריאלי של איראן במזרח התיכון.

הכוונות המעשיות של איראן להפעיל קווי רכבת במזרח התיכון מלמדות, כי איראן אולי מעוכבת ברצונות שלה לגבי המזרח התיכון, אך היא אינה נחלשת ומאבדת את אחיזתה בשטח.

למרות כל זאת, לבסוף, סעודיה ובנות בריתה ישיגו את המטרות שלהן, אך במידה והלחץ יימשך באמצעות כלכלה ודיפלומטיה בלבד, הדרך צפויה עוד להיות ארוכה ומסובכת.

שאלה עיקרית שמדינות המערב צריכות לשאול את עצמן, בעת הנוכחית, עוד לפני טיפול בהשפעתה של איראן בלבנון: האם בתוך המדיניות ה”רב שכבתית”, המנהלות מדינות המערב נגד איראן, התוצאות בשטח מלמדות כי איראן הולכת ונחלשת או שאולי דווקא מתחזקת? שאלה שהמערב חייב לענות עליה, על מנת לבחור אסטרטגיה מהירה ויעילה יותר.

קרדיט:אברהם תמקר-פרדס+ מקבוצת נציב