מצרים: סלילת אוטוסטרדות בסיני. פרק 2 בסדרה.
להלן גילוי נוסף במסגרת “הכר את שכניך, ודע את פועלם לשגשוג סיני ולרווחת תושביו” .
לאחרונה גיליתי, כי מזה כשנה, פועלים המצרים להכפלת צירי תנועה מרכזיים בסיני והפיכתם לאוטוסטרדות (שני מסלולים. בכל מסלול שני נתיבי תנועה).
מה שאני מאתר כרגע הוא:
- סלילת קטעים בציר האורך המרכזי בסיני, מרפידים לכיוון ג’בל לבני
- סלילת קטעים בציר הדרומי, מצבת פרקר – נח’ל
- סלילת ציר הרוחב, רפידים – ביר ת’מדה.
כאמור, הכיסוי בגוגל אינו רציף וגם מיושן קמעה (בן כשנה). סביר להניח כי כיום העבודות התקדמו, ויתכן שיש כבר קטעים שנפתחו לתנועה.
אני מעריך כי בכוונת המצרים לסלול את הצירים לכל אורכם. כלומר:
- סלילת הציר המרכזי: איסמעליה /דוורסואר – טסה – רפידים – ג’בל לבני – ביר לחפן – אל עריש
- סלילת הציר הדרומי: מנהרת אחמד חמדי-כביש המתלה-צומת פרקר-נח’ל – תמד – שדה התעופה טאבה/עציון (שדה אזרחי. בשלב זה?) – אילת
ברצוני לציין כי הציר הצפוני בסיני (גשר מעל תעלת סואץ בקנטרה – בלוזה – אל עריש – רפיח) הוא, מזה שנים רבות, אוטוסטרדה לכל אורכו.
תנועת כלי הרכב בצירים, שעוברים עתה תהליך של הכפלה, היא דלילה ביותר. ניתן לראות זאת היטב בצילומי לוויין, אני לא רואה כל הצדקה כלכלית להכפלת הצירים, אלא אם כן רוצה מצרים לעודד תנועה המונית של מהמרים לכיוון הקזינו בטאבה….
הפרסומים המצריים אודות התכניות לפיתוח סיני, מדברות רובן ככולן על רצועה צרה בגדה המערבית של תעלת סואץ (פורט פואד, ואיסמעליה מזרח). לא מצאתי כל תכנית מצרית לפיתוח מרחב נח’ל או מרחב קציימה – כך שלא ברור בשביל מה מרחיבים המצרים את הצירים המובילים למקומות שכוחי אל אלה.
להערכתי הפעילות המצרית בנושא הצירים, היא חלק ממהלך מצרי מואץ, להכין תשתית בסיני שתאפשר להם הגעה מהירה של כוחות צבא גדולים, לעבר הקו הירוק: רפיח – אילת. יוזכר כי לאחרונה הכפילו המצרים לאחרונה את סד”כ מובילי הטנקים.
פרקים קודמים:
מצרים: פיתוח מואץ של תשתיות צבא במרחב תעלת סואץ – סיני. פרק 1 בסדרה
קרדיט:סא”ל (דימ’) אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב
רוב שירותו הצבאי (1962-1983) עסק אלי דקל בחקר מערכות תשתית בארצות ערב ופרסם עשרות מחקרים בנושא. מאז פרישתו לגמלאות כרע”ן השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ”ן, ממשיך אלי לחקור בנושא, ובמיוחד במצרים. מחקריו הנוכחיים מבוססים בעיקר על צילומי הלוויין ב-Google Earth. לפני שבע שנים פורסם ספרו “מודיעין תלוש מהקרקע” העוסק במקומו של מחקר השטח בהערכת המצב הלאומית. הספר זכה לשבחים רבים מבכירים בחמ”ן.
במלחמת העולם השניה, כאשר הגרמנים ובראשם הארמיה השישית, תקפו את סטאלינגראד, התייצב קצין בפני הגנראל האחראי על הגנת העיר ודיווח כי סיימו לבנות את הגשר מעל הוולגה, וניתן להעהיר עליו כוחות ואספקה.
הגנראל, נתן בו מבט תוהה ואמר, אדיוט, גש ותהרוס באופן מיידי את הגשר.
אכן, האוטוסדרות הללו יכולות לאפשר לצבא המצרי, להניע כוחות בייתר קלות לעבר הקו הירוק. אך באותה מידה, הם יאפשרו ל’כובש’ הישראלי, לשנע כוחות לעבר קהיר.
בפעם האחרונה, הארמיה השלישית ניצלה ממוות בצמא, ע”י ברה”מ.
מי יציל אותה בפעם הבאה?.