טיסה 370:המסתורין סביב העלמות המטוס המלזי.חלק ג’. תחקיר “האטלנטיק”

פרק 6 – הקברניט

נשארנו עם סוג אחר של אירוע – חטיפה מבפנים. היכן שכוח אינו נדרש לטייס אחוז אמוק. בן אדם הגיוני אולי ידחה את הרעיון שטייס יסכים לרצוח מאות נוסעים חפים מפשע כמחיר-נלווה להתאבדות האישית שלו. אך מול הטיעון הזה התשובה הניצחת לכך היא שזה כבר קרה בעבר. בשנת 1997 קברניט שעבד בחברת תעופה סינגפורית בשם ‘סקיי-איר’ נחשד שנטרל את הקופסאות השחורות של בואינג-737 וצלל עם המטוס במהירות על קולית לתוך נהר. בשנת 1999 טייס המשנה של טיסה 990 של חברת התעופה המצרית ‘איג’פט-איר’, ריסק את המטוס במכוון לתוך הים לחופה של לונג איילנד, כאשר כלל הנוסעים ואנשי הצוות בטיסה נהרגו. בשנת 2013, מספר חודשים לפני אירועי טיסה 370, קברניט טיסה 470 של מוזמביק איירליינס ריסק את מטוסו מדגם אמבראר E-190 מגובה שיוט ישירות לתוך הקרקע, הורג את כל 27 הנוסעים וששת אנשי הצוות. המקרה הקרוב ביותר היה בחברת התעופה הגרמנית ‘ג’רמנווינגס’ – חברת לואו קוסט השייכת ללופטהנזה. טיסה 9525 על מטוס איירבוס A-320 התרסקה במכוון לתוך האלפים הצרפתיים ב-24 למרץ 2015 וחייהם של 150 נוסעים ואנשי צוות על הסיפון נגבו. לאחר מעשה התברר כי טייס המשנה הגרמני ‘אנדראס לוביץ’ המתין לשעת כושר בה יצא הקברניט לשירותים ונעל את הדלת מבפנים. לוביץ התברר, היה בעל היסטוריה נפשית ודכאונות, וכפי שגילתה חקירה שנפתחה מאוחר יותר, למד את נתיבה ופרטיה של טיסה 370 שנעלמה שנה קודם לכן.

כשמדברים על טיסה 370, קשה לראות את טייס המשנה כמי שביצע את הפשע. הוא היה צעיר, אופטימי ותכנן להינשא. הוא נעדר היסטוריה בעייתית מכל סוג שהוא, כמו גם חילוקי דעות ומריבות עם אחרים. הוא לא היה גרמני שחתם לכל חייו בתעשייה דועכת של תעופה מוזלת, משכורת נמוכה או יוקרה מוטלת בספק. הוא הטיס בואינג 737 מרהיב, במדינה שחברת התעופה והטייסים שלה נחשבים לעניין גדול.

זהו אחמד שאה זכריה שמעורר חשדות. דווקא הקברניט שצויר בדו”ח הרשמי כאחרון להינזף – כטייס טוב ואיש משפחה שליו שתחביבו היה לשחק בסימולטור הטיסה מבית מיקרוסופט. תיאור זה קודם ע”י משפחתו של זכריה, אף שעמד בסתירה ברורה לסימנים אחרים שפירושם נשא בחובו צרות אך אלה טואטאו מתחת השולחן. המשטרה חשפה פן בחייו של זכריה שהיה אמור לדרבן את החוקרים לחפור עמוק יותר; אך למעשה, מסקנתם, כפי שציירו אותה, הייתה פגומה. בתיאורם הרשמי לזכריה כתבו את הדברים הבאים: “יכולתו של הקברניט לנהל מצבי לחץ בעבודה דווחה כטובה. לא ידועים מקרים של אדישות, חרדות או מזג חם. לא היו שינויים דרסטיים בסגנון החיים שלו, עימותים בין-אישיים או לחצים משפחתיים. לא היו סימנים להתבודדות חברתית, שינויים בתחביבים או בתחומי העניין. כשלמדנו את דפוסי התנהגותו ממצלמות האבטחה בשדה התעופה, ביום הטיסה, ובמספר טיסות לפניה, לא נצפו שינויי התנהגות משמעותיים. בכל הקלטות הוידאו הופעתו של זכריה נראתה זהה. לבושו המוקפד והמטופח, צורת ההליכה, צורת העמידה, הבעות הפנים והופעתו הססגונית היו כולם חלק ממאפייניו הנורמליים.

מסקנות אלו היו מוזרות או לא רלוונטיות כלפי מה שהיה ידוע לגבי זכריה. האמת, ע”פ מה שגיליתי לאחר שיחות שערכתי עם מכריו בקואלה לומפור, היא שזכריה לעתים קרובות היה בודד ועצוב. אשתו נטשה את ביתם המשותף, ועברה להתגורר בביתם הנוסף. וכפי שהודה בעצמו לחבריו, בילה ימים רבים בשוטטות חסרת מעש בין קירות בחדרים ריקים, מחכה שיעברו הימים שבין הטיסות. הוא גם היה רומנטי וידוע כמי שקיים מערכת יחסים יציבה עם אישה נשואה ושלושת ילדיה, אחד מהם נכה. הוא היה ידוע באובססיה שלו לשתי דוגמניות רשת בהן נתקל ברשתות החברתיות, ושלהן השאיר הודעות שנותרו ללא מענה מצדן. בחלק מההודעות אף היו רמיזות מיניות. באחת התגובות שכתב בפייסבוק לתמונה של אחת מהן שצולמה בחלוק, הגיב כי היא נראית כמי שיצאה זה עתה מהמקלחת. זכריה נראה כמי שהיה מנותק במידת מה מחייו הקודמים והיציבים היטב. הניתוק והבדידות מהסוג שמלווה משתמשים כבדים ברשתות חברתיות – וזכריה היה משתמש כבד – לא עזרו. הוא היה בקשר עם ילדיו, אך הם בגרו ונעלמו מחייו. בקרב חוקרי תעופה וקהילות מודיעין ישנם חשדות כבדים שזכריה היה בדיכאון קליני.

אחמד שאה זכריה

אם מלזיה הייתה מדינה שהאמת הייתה מתקבלת בה בברכה בחוגים מסוימים, לתמונתו הקלילה של זכריה, כפי שצוירה ע”י המשטרה – אדם בריא ומאושר, היה משקל אחר. אך מלזיה איננה כזאת, והתעלמותן הרשמית של הרשויות מהראיות רק מחזקת את החשדות כי זכריה היה בצרות.

ניתוח פלילי שנעשה לסימולטור של הקברניט על ידי ה-FBI חשף שם פרופיל טיסה שהתאים לזה של טיסה 370, בו טס זכריה סביב אינדונזיה, פנה דרומה והמשיך בטיסה ארוכה עד שאזל הדלק מעל האוקיינוס ההודי. החוקרים המלזים התעלמו מפרופיל זה יחד עם עוד מאות אחרים שתועדו על הסימולטור. זו האמת. רחוקה ככל שתשמע, אך עדיין לא רחוקה מספיק.

ויקטור אינאלו, מהנדס-יזם מרואנוק, וירג’יניה, שהפך גם הוא לחבר בולט ‘בקבוצה העצמאית’, ניתח לעומק את נתוני הסימולטור והדגיש את שבחרו המלזים להתעלם. פרופיל הטיסה שתאם לנתיבה של טיסה 370, היה היחיד שזכריה לא הטיס בעקביות. במילים אחרות, טיסה עקבית היא להמריא משדה המוצא, לטוס שעות על גבי שעות, ולנחות בשדה היעד. במקום זאת הוא קידם את הטיסה באופן ידני מספר שלבים, הקפיץ אותה שוב ושוב קדימה ורוקן את הדלק, כפי שנדרש, עד לריסוק המטוס. אינאלו מאמין שזכריה הוא האחראי להיעלמות הטיסה. בהתחשב בעובדה שכקברניט, לא יכול היה ללמוד שום דבר טכני ע”י חזרות שוב ושוב ממשחק מחשב המיועד לצרכן הביתי, אינאלו חושד שמטרת הפרופילים הייתה להשאיר שובל של עקבות כדרך לומר “להתראות”. בהתייחס לפרופיל העיקרי והחשוד מכולם אמר אינאלו “זאת הדמיה בתוך הדמיה מבלי להשאיר הסברים. את סיבותיו של זכריה לא נדע לעולם. אך אי אפשר להתעלם מהסימולטור כסתם צירוף מקרים.”

בקואלה לומפור פגשתי את אחד מחבריו הוותיקים של זכריה, עמית לעבודה שהיה קברניט 777. את שמו השמטתי מחשש להשלכות אפשריות. גם הוא מאמין שזכריה אשם והוא הגיע למסקנה זאת בחוסר רצון מובהק. הוא מתאר את המסתורין כפירמידה, רחבה בתחתית אך בראשה אדם אחד. כוונתו היא שהחקירה התחילה עם עשרות כיוונים אפשריים והסתיימה עם אחד בלבד. “זה לא הגיוני, זה לא מתיישב עם האדם אותו הכרתי, אבל זוהי התיאוריה המתבקשת”, הוסיף. לשאלתי כיצד התמודד זכריה עם טייס המשנה שלו בשם פאריק חמיד, השיב: “בקלות. זכריה היה בוחן. כל שהיה עליו לומר הוא “לך בדוק משהו בסיפון” וחמיד היה הולך.” לשאלתי לגבי מניע, השיב שאיננו יודע אך הוסיף בכל זאת: “הנישואין של זכריה עלו על שרטון. הוא שכב בעבר עם כמה דיילות. אז מה? כולנו עושים את זה. אתה טס ברחבי העולם עם בחורות יפות כאלה מאחורה. אבל אשתו ידעה מזה.” אך גם הוא הסכים שזוהי בקושי סיבה להפוך למטורף. למצבו הנפשי של זכריה היה אולי חלק בזה.

האם היעדר כל האמור מהדו”ח הרשמי – תלאותיו של זכריה, טבעו יוצא הדופן של פרופיל הסימולטור, הליקויים הטכניים בדו”ח – האם כל אלו נחשבים לטיוח? בנקודה זו איננו יכולים להשיב ב”כן” לשאלה זו. יכולים אנו רק לחשוף את מה שחלק מהחקירות גילו ובחרו להסתיר ולהניח שמן הסתם גם גילו דברים נוספים שאיננו יודעים עדיין.

מה שמחזיר אותנו לקיצה של טיסה 370. קל מאוד לדמיין את זכריה לקראת הסוף. חגור לכיסא נוח מאוד בתא הטייס, מאכלס את הפקעת שלו (הכוונה לתפאורה בתא הטייס שהיא הפקעת) בזוהרם של מכשירים מוכרים ויודע שאולי אין דרך חזרה ממה שעשה אך מרגיש שאין צורך למהר. כבר מזמן השווה מחדש את לחץ האוויר וחימם מחדש את התא. ברקע המהמו המכונות החיות, פשטותם היפה של המסכים השטוחים ריצדה, מתגי הרגע והמפסקים שנבחרו בקפידה האירו ורעש האוויר הנחתך במהירות נשמע. תא הטייס הוא הסוג העמוק ביותר, המוגן ביותר, והפרטי ביותר של בית. השעה 7 בבוקר. השמש עולה מן האופק במזרח, ומצדו השמאלי של המטוס. מספר דקות לאחר מכן הציתה היא באור כתום את האוקיינוס הרחוק למטה. האם זכריה כבר היה מת? הוא יכול היה בשלב מסוים לגרום לנפילת לחץ ולהביא למותו שלו. זה שנוי במחלוקת ורחוק מלהיות בטוח. מהדמיות שהריצו החוקרים על מטוס מרוקן מדלק, המטוס, אם הושאר ללא השגחה, לא צלל באופן קיצוני כל כך כפי שהראו נתוני הלווין. מישהו היה בשליטה, ועד הסוף, מסייע באופן פעיל להתרסקות. כך או כך, היכן שהוא בקשת השביעית, לאחר שהדלק אזל והמנועים פסקו לעבוד, נכנס המטוס לצלילה אכזרית ומסוחררת עם שיעור ירידה שייתכן וחצה את ה-15,000 רגל לדקה. משיעור זה ומהממצאים של גיבסון אנו יודעים שהמטוס התנפץ לרסיסים ברגע הפגיעה במים.

פרק 7 – היכן שוכנת האמת

החקירות הרשמיות כבר דעכו נכון להיום. האוסטרלים עשו מה שהיה ביכולתם. הסינים רוצים להמשיך הלאה, ומצנזרים כל סוג חדשות שאולי יציתו מחדש את תשוקת משפחות הנספים. הצרפתים חזרו לצרפת, טוחנים מחדש את נתוני הלווין הידועים לכל. תקוות המלזים היא שטיסה זו תצלול לתהום הנשייה ותישכח.

השתתפתי באירוע זיכרון שהתקיים בפוטרג’איה (עיר וטריטוריה פדרלית המשמשת כמרכז השלטון הפדרלי) במלזיה, בסתיו שעבר. גרייס ניית’אן וגיבסון התייצבו מול המצלמות יחד עם שר התחבורה המלזי, אנטוני לוק. באופן רשמי, קיבל שר התחבורה 5 פיסות פסולת חדשות שנמצאו במהלך הקיץ. הוא היה אומלל עד נזעם וסרב לקבל שאלות מהתקשורת. ניית’אן הייתה נסערת מהתנהגותו של השר ובאותו לילה, כשאנו מסבים לארוחת ערב, היא זעמה באוזניי: “אסור לאפשר לשלטונות לחמוק כל כך בקלות. היה אפשר לעשות יותר. אנו נמצאים היכן שאנחנו באשמת חוסר המעש של חיל האוויר ויתר היחידות שהיו מעורבות בחיפוש כבר מהשעה הראשונה ולא עקבו אחרי הפרוטוקול. כל אחד מהם הפר אותו (הפרוטוקול) פעם אחת, מספר פעמים. כל אחד שהייתה לו אחריות מסוג כלשהיא באותו זמן לא עשה מה שהיה צריך. כל אחד בדרגת חומרה שונה. אולי בנפרד, חלקם אינם רעים כל כך. אך אם תסתכל עליהם כמכלול, כל אחד מהם תרם 100 אחוז לעובדה שהמטוס לא נמצא עד היום – וכל אחד מהם עבד עבור הממשלה!”

גרייס מקווה שחברת אוקיינוס-האינסוף שרק לאחרונה איתרה במעמקים צוללת ארגנטינאית תשוב לחיפושים על בסיס “לא מצאנו – לא שילמתם”. החברה הציעה את האפשרות הזאת מוקדם יותר באותו שבוע, ועל ממשלת מלזיה לחתום על חוזה. אך בגלל התרבות הפוליטית, גרייס חוששת שזה לא יקרה.

אם אי פעם השרידים יאותרו, הם יקברו לנצח את כל התיאוריות שהתעלמו מנתוני הלווין או מנתיב הטיסה. לא – המטוס לא עלה באש ונשאר באוויר כל אותו הזמן. לא – הטיסה לא הפכה לטיסת רפאים ביכולתה לנווט בלי מכשירים. לא – היא לא יורטה והופלה לאחר שיקול דעת נרחב ע”י כוחות לאומניים מרושעים שישבו על זנב המטוס טרם לחצו על ההדק. ולא – היא אינה אי שם בים סין הדרומי והיא גם לא מאוחסנת ללא פגע תחת סככה אי שם במרכז אסיה. המשותף לכל ההסברים האלו הוא – הם מתכחשים למידע האותנטי שברשות החוקרים.

מלבד זאת, איתור השרידים ואיתם 2 הקופסאות השחורות אולי ישיג משהו. הקלטות הקול של תא הטייס מוחקות את עצמם בלולאה, כל שעתיים, וסביר להניח שיכילו רק את קולם של צלילי ההתראות הרבים לקראת הסוף. אלא אם כן, מי שהיה בשליטה, היה עדיין בחיים ובמצב רוח לספק קצת הסברים לדור העתיד. יתר הנתונים יספקו מידע על תפקוד המטוס במשך הטיסה כולה. אך לא יחשפו כשל מערכות רלוונטי, מאחר שאחד כזה אינו יכול להסביר את שאירע. במקרה הטוב ביותר, יענו נתונים אלו על שאלות פחות חשובות כמו מתי ולמשך כמה זמן נפל לחץ האוויר, או כיצד כובתה קופסת הלוויין וחוברה מחדש לאחר מכן. שופטי-השדה באינטרנט מן הסתם יהפכו לאובססיביים, אך זה אירוע שקשה לצפות אליו.

האמת כנראה אינה שוכנת באוקיינוס אלא על האדמה. במלזיה. ושם צריך המאמץ להתרכז. אלא אם כן היא נעדרת יכולת בדומה לחיל האוויר ובקרת האוויר; משטרת מלזיה יודעת הרבה יותר ממה שהיא מעזה לספר. התעלומה אולי אינה עמוקה כל כך, אך התסכול כן. התשובות אולי שוכנות בהישג יד, אך קשה למצוא אותן, יותר מכל קופסא שחורה. אם בליין גיבסון מחפש הרפתקאה אמיתית, אולי כדאי שיעביר שנה שלימה ברחרוחים בקואלה לומפור.

תם ולא נשלם.

מקור:כתב העת אטלנטיק . תרגום: חבר פורום רוטר – JUST SAY