לטראומה הלאומית המשותפת משקל גדול ברצון של התושבים להגן על המדינה

לטראומה הלאומית המשותפת משקל גדול ברצון של התושבים להגן על המדינה.

המאמר הזה עוסק בחלק מהגורמים שהם הבסיס לתנגדות של מרבית הציבור בארה"ב ובמדינות העולם הדמוקרטי למעורבות שלהן במלחמות באיראן במזרה"ת ובכלל.

עובדה: מרבית הציבור במדינות המערב מתנגד למעורבות צבאית גם כאשר איראן וארגוני הטרור שלהם חוסמים את מיצרי הים הבינלאומיים החשובים בעולם לתנועת הספנות האזרחית שהיא עורק החיים של הכלכלה העולמית.

חסימת מיצרי ים כ-באב אל מנדאב בים האדום והורמוז בים הערבי היתה במשך שנים רבות מוסכמה(קונצנזוס) עולמית כסיבה לפתיחת מלחמה.

הסבר ורקע כללי:

ההדגמה היא מלחמת העולם ה 1, זו המלחמה הגדולה ביותר בעולם עד שנת 1914.

שיעור ההרוגים והנפגעים של צרפת היה כ 52% מסך אוכלוסית הגברים שגילם 15-59 שנים.

הנזק העתידי הפסיכולוגי של האובדן הגדול הזה היה חוסר הרצון של צרפת להלחם בנאצים במלחמת העולם ה-2 וכך עד היום.

גם בריטניה, שם השיעור של ההרוגים והנפגעים הזה היה כמחצית מזו של צרפת, היתה קרובה למצב הזה לולא מנהיג חד פעמי כוינסטון צ'רצ'יל.

המצב הזה מאפיין היום את מדינות מערב אירופה הם לא מוכנים להלחם על הערכים שלהם ועל עצמאותם.

להערכתי ארה"ב גולשת כעת במהירות למצב הזה. ציבור גדול שם איבד את הרצון להיות "השוטר של העולם".

להערכתי את המצב הזה מנצלים כעת ארגוני האחים המוסלמים ומדינות שם שולטת דיקטטורה אלימה.

אם המצב הזה ימשך יש סכנה חמורה לפרוץ גל של טירור ומלחמות כי הגורמים הנ"ל לא יהססו לנצל את ההזדמנות.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.