רדארים סיניים, מטוסים צרפתיים ולקחים לישראל: מאחורי הקלעים של קרבות האוויר במסגרת תרגיל "נשרי הציוויליזציה"

הדיווחים של רשתות התקשורת הסיניות והבינלאומיות על יומו השלישי של תרגיל "נשרים של ציוויליזציה 2026" (Eagles of Civilization 2026) שהסתיים בספטמבר האחרון, חושפים דינמיקה צבאית מרתקת.

תרחיש "נחיתות מספרית"
על פי הדיווח הרשמי ברשת CCTV הסינית, התרגיל המורכב דימה קרב אוויר מעבר לטווח הראייה (BVR). הטייסים הסינים, שהטיסו 4 מטוסי J-16 (מטוס קרב כבד ודו-מנועי), מצאו את עצמם בעמדת נחיתות מספרית מול 6 מטוסי קרב מצריים (2 מטוסי רפאל צרפתיים ו-4 מטוסי מיג-29 רוסיים) ששימשו ככוח התוקף.
הפתרון הסיני: כדי לפצות על הפער המספרי, הסינים שילבו במערך מטוס התרעה מוקדמת ובקרה מדגם KJ-500 ומטוסי לוחמה אלקטרונית (כגון Y-9LG).
הטקטיקה: הטייסים הסינים העידו כי בשלבים הראשונים הם התרכזו אך ורק בתמרוני התחמקות מטילי אוויר-אוויר ארוכי הטווח של המצרים (המבוססים על דוקטרינות שנלמדו מעימותי הודו-פקיסטן). באמצעות הכוונה מדויקת ממטוס ה-KJ-500 ולוחמה אלקטרונית ששיבשה את הרדארים המצריים, הצליחו הסינים לסגור את הפער הטקטי ולבצע "הפלות" מדומות.

טקטיקה מול אסטרטגיה
התרגיל מספק תובנות מקצועיות יקרות ערך לשני הצדדים, וכן למדינות העוקבות בעניין (כמו הודו, המפעילה גם היא מטוסי רפאל מול ה-J-16 הסיני):
עליונות הרפאל בטווח קרוב (Dogfight): דיווחים של גופי תקשורת כמו "דפנס סקיוריטי אסיה" חשפו כי בקרבות צמודים, הטייסים הסינים הודו כי הרפאל הצרפתי הפגין עליונות אווירודינמית מובהקת בזכות כושר תמרון, זריזות גלגול ויכולת הפניית חרטום מהירה בהשוואה ל-J-16 הכבד.
היתרון הסיני במערכות משולבות (BVR): מנגד, בטווחים ארוכים, ה-J-16 נהנה מרדאר AESA מסיבי (הגדול פי כמה מזה של הרפאל והמיג). המשמעות היא שסין לא נשענת על ביצועי המטוס הבודד, אלא על לחימה "רשתית" (Network-centric warfare) – שילוב של מטוסי קרב, מטוסי בקרה (AWACS) ומערכות חסימה אלקטרוניות.

השאיפה לעליונות האווירית בשמי המזרח התיכון
התרגיל אינו מצביע על שינוי מיידי בעליונות האווירית, אך הוא מהווה תמרור אזהרה אסטרטגי ברור לארצות הברית ולישראל:
זוהי הפעם הראשונה שסין פורסת מטוסי קרב כבדים מקו הראשון שלה (ה-J-16) למרחק של מעל 6,000 ק"מ עד לצפון אפריקה והמזרח התיכון. היכולת של חיל האוויר הסיני לנהל מבצע משולב הכולל תדלוק אווירי (במטוסי YY-20A), לוחמה אלקטרונית ובקרה הרחק מחופיה מוכיחה "זרוע ארוכה" ואסטרטגית חדשה.
מצרים, שנשענה בעבר כמעט לחלוטין על סיוע אמריקאי, ממשיכה במדיניות של גיוון רכש (מטוסים צרפתיים, רוסיים ואימונים עם סין) כדי להפחית את התלות בוושינגטון ולשפר את יכולותיה הטקטיות מול מערכות מתקדמות.
הכנסת דוקטרינות לחימה מזרחיות, רדארים מתקדמים ומערכות לוחמה אלקטרונית סיניות לאזור הסמוך לתעלת הסואץ ולגבול ישראל מאתגרת את "היתרון האיכותי" (QME) של חיל האוויר הישראלי ומספקת לסין הזדמנות פז ללמוד מקרוב את ביצועיהם של מטוסי קרב מערביים (הרפאל).