קצרצר לפרשת בראשית: האדם הנברא בצלם – מעמדו, אחריותו ואחדות צאצאיו

בס"ד
קצרצר לפרשת בראשית – תורה של נחמה: האדם הנברא בצלם – מעמדו, אחריותו ואחדות צאצאיו
ספר בראשית נפתח בתיאור בריאת העולם. תיאור הבריאה ביום השישי, היום האחרון של הבריאה, מסתיים בבריאת האדם, ובנושא זה עוסק עיונה הראשון של נחמה בספרה "עיונים בספר בראשית".
נעמוד על שלוש נקודות העולות מדבריה:
1 מעמד כפול של האדם: נחמה חותמת את דבריה בציטוט פסוקים ממזמור ח' בתהילים. הם מתארים את שפלות מעמדו של האדם, שהוא כפסיק זעיר בקוסמוס האדיר, ומיד בפסוק הבא – את מעמדו המרומם, באשר הבורא העניק לו כבוד והדר והמשיל אותו בעולמנו. זו השניות שבמעמדו: אפסותו בנתוניו הטבעיים, אבל הא-ל רומם את מעמדו [וכך גם אמרנו ברצף בתפילת נעילה בסיום יום כיפור: "ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכול הבל. אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך".] . בפרשתנו מופיע פסוק המתאר את מעמדו הייחודי בצורה חגיגית: "ויברא א-להים את האדם בצלמו, בצלם א-להים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" – המין האנושי נברא בצלם הבורא.
2 אחדות ושוויון בין כל בני האדם: כל בני האדם לסוגיהם השונים, כולם צאצאים של זוג אנושי אחד, אדם וחווה. כולם נבראו בצלם א-להים, והתורה אף מציינת "זכר ונקבה ברא אותם".
3 אחריות: מה שנתן הא-ל לאדם הוא לא סתם כבוד, אלא מעלות עם אחריות. האדם לא רק מתברך ביכולת לפרות ולרבות, אלא גם נצטווה על כך (בניגוד לברכת הפריון לדגים, אצל האדם מופיע לא רק הפועל "ויברך", אלא גם הפועל "ויאמר להם", המבטא ציווי). ציווי נוסף המוטל על הזוג האנושי הראשון הוא "ומילאו את הארץ וכיבשוה" – כיבוש השממה, פיתוח העולם. זו משימה שהוטלה על בני האדם, ונחמה מצטטת את הסברו המפרט של הרמב"ן: "נתן להם כוח וממשלה בארץ לעשות כרצונם בבהמות ובשרצים וכל זוחלי עפר ולבנות ולעקור נטוע, ומהרריה לחצוב נחושת וכיוצא בזה".
(ראו: נחמה ליבוביץ, עיונים בספר בראשית, עמ' 3–7.)
בברכת שבת שלום, חודש טוב וחורף בריא,

קרדיט: הפרופסור (אמריטוס) עמוס פריש – לשעבר ראש החוג לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן

הערה המחבר: לאחר ארבע שנים שבהן למדנו מדי שבוע מהגותו של הרב יונתן זקס (נפטר בכ' במרחשוון תשפ"א, 7 בנובמבר 2020), מגדולי הוגי הדעות היהודים בדורנו, אנו מחליפים את מוקד העיון, והוא יהיה מכוון אל משנתה של פרופ' נחמה ליבוביץ (נפטרה בה' בניסן תשנ"ז, 12 באפריל 1997), מורת התנ"ך של הדור, שהעמיקה את לימוד התנ"ך תוך עיון יסודי בדברי מפרשיו . ועם שהדגש בכתביה הוא על ההיבט הפרשני של הכתובים ולאו דווקא על ההגותי, נשתדל להציג גם את ההיבט ההגותי.