כמעט אסון אווירי בגרמניה: רחפן נפץ רוסי כוון למטוס אוקראיני עמוס תחמושת – ושלט רחוק ממוסקבה. גילויים חדשים
חוקרים גרמנים חשפו פרטים חדשים בנוגע לניסיון חבלה במטוס מטען אוקראיני בנמל התעופה לייפציג-האלה; מהממצאים עולה כי למטרת התקיפה הוכן כטב"ם שעבר התאמות מיוחדות וצויד במטען נפץ.
החוקרים גילו אנטנה מיוחדת, אשר ההערכה היא כי הותקנה כדי לחזק את אות השליטה בכטב"ם ולאפשר הכוונה מדויקת לעבר מטוס המטען האוקראיני שחנה בנמל התעופה.
הכטב"ם עבר שינויים והתאמות נרחבים. הוא צויד בסוללה נוספת להגדלת הטווח, במצלמה, בנתב (ראוטר) 5G ובשני כרטיסי SIM. הכלי פעל ללא אורות ניווט ונשלט באמצעות הרשת הסלולרית – דבר המאפשר, באופן תיאורטי, למפעיל לשלוט בו מרחוק כמעט מכל מקום בעולם.
הפרטים שצויינו לעיל מתארים את חקירת ניסיון חבלה דרמטי בנמל התעופה לייפציג/האלה בגרמניה. מדובר באירוע חמור שהתרחש בלילה שבין ה-4 ל-5 באוגוסט 2026, שבו מוסקבה הואשמה באופן רשמי על ידי ברלין בניהול "מלחמה היברידית" על אדמת אירופה.
הסיפור שמאחורי האירוע
נמל התעופה לייפציג משמש כבסיס לוגיסטי מרכזי עבור חברת התעופה האוקראינית אנטונוב (Antonov Airlines), המטיסה ציוד צבאי ואמל"ח ממדינות המערב (כמו צרפת) לטובת המאמץ המלחמתי של אוקראינה.
באותו לילה, רחפן עמוס בחומר נפץ צבאי מסוג סמטקס (Semtex) חדר לשטח נמל התעופה וכיוון ישירות לעבר מטוס תובלה אוקראיני ענק מסוג אנטונוב An-124, שהיה עמוס בטונות של דלק מטוסים ותחמושת. למרבה המזל, הרחפן לא התפוצץ – החוקרים גילו כי כבל המרעום שלו פשוט נקרע או התגלה כפגום, מה שמנע אסון תעופתי אדיר. עובד בנמל התעופה הבחין ברחפן על המסלול כמה שעות לאחר מכן והזעיק את כוחות הביטחון.
הגילויים הטכנולוגיים החדשים מהחקירה
הפרטים החדשים שפורסמו מציגים רמת תחכום חסרת תקדים מצד המפעילים, שנועדה לעקוף את מערכות ההגנה האווירית של השדה:
- שליטה מכל מקום בעולם: הרחפן עבר הסבה מקיפה וצויד בנתב 5G ובשני כרטיסי SIM. פירוש הדבר הוא שההפעלה לא בוצעה באמצעות שלט רחוק קרוב, אלא דרך הרשת הסלולרית. מבחינה תיאורטית, המפעיל יכול היה לשבת במוסקבה ולכוון את הרחפן בדיוק מירבי למטרה.
- אנטנה מיוחדת לחיזוק האות: החוקרים מצאו אנטנה ייחודית שהותקנה על הרחפן (או בסמוך לו) כדי להבטיח קליטה רציפה וחזקה בתוך תחומי השדה, ובכך לאפשר ניווט מדויק לפגיעה במטוס התובלה.
- טיסה "בלתי נראית": הרחפן פעל ללא נורות ניווט והותאם במיוחד כדי לחמוק ממערכות הגילוי הייעודיות של נמל התעופה, אשר לא התריעו על חדירתו. כמו כן, הותקנה עליו סוללה נוספת להארכת טווח הטיסה וזמן השהייה באוויר.
מי עומד מאחורי הפיגוע?
לפי מסמכים חסויים שנחשפו בעיתונות הגרמנית (כמו ה-Welt am Sonntag), חוקרי המשטרה והתביעה הפדרלית הצליחו לזהות את החשודים המרכזיים הודות לשרידי DNA שנמצאו על חלקי כפפה שהושארה ליד האנטנה בשטח:
- אולג ל. (Oleg L.): אזרח רוסי המזוהה כאיש לוגיסטיקה ומתכנן המבצע, הקשור ישירות למודיעין הצבאי הרוסי (GRU). הוא נכנס לגרמניה דרך טורקיה ועזב מיד לאחר הפיגוע הכושל לסרביה, ומשם בחזרה לרוסיה.
- אנדריי ק. (Andrei K.): אזרח בלארוסי, שסומן כמבצע בשטח שעל האנטנה שלו נמצא ה-DNA. החוקרים גילו כי ה-DNA שלו כבר הופיע במאגרי המשטרה בפינלנד ובליטא בגין עבירות רכוש, וכן קישרו אותו להצתת חבלנית קודמת של חנות חומרי בניין בפולין בשנת 2024, שגם היא נוהלה על ידי רוסיה.
החוקרים מאמינים כי חומרי הנפץ הוברחו לגרמניה בתוך תאים נסתרים במשאיות שעברו דרך בולגריה וסרביה, והוסלקו בסמוך לשדה התעופה.
התגובה הדיפלומטית
בעקבות חשיפת הפרטים, גרמניה האשימה את רוסיה באופן רשמי והטילה סנקציות דיפלומטיות קשות: ברלין סגרה את הקונסוליה הרוסית הכללית בבון וביטלה את פעילות "הבית הרוסי" בברלין. בתגובה, מוסקבה (שהכחישה כל קשר למקרה וטענה שמדובר ב"ראיות שתולות") סגרה את הקונסוליה הגרמנית בסנט פטרסבורג ואת מרכזי תרבות גתה במדינה. המקרה הוגדר על ידי נאט"ו והאיחוד האירופי כעליית מדרגה מסוכנת בפעילות החבלה הרוסית על אדמת המערב.
