משבר דיפלומטי: ישראל שוקלת לגרש את נציגי בריטניה, גרמניה ואיטליה ממרכז תיאום הפסקת האש לעזה
דיווחים עדכניים (אוגוסט 2026) מאשרים כי ממשלת ישראל בוחנת את גירושם של נציגים בריטים ממרכז התמיכה הבינלאומי לעזה (IGSC) שבקריית גת, ואף שקלה צעדים דומים נגד נציגי גרמניה ואיטליה. המהלך מגיע על רקע החרפה משמעותית ביחסים הדיפלומטיים סביב סוגיית הבנייה הישראלית ביו"ש והטלת סנקציות מצד מדינות אירופה.
הרקע
- מרכז התיאום (IGSC): מדובר במפקדה רב-לאומית בהובלת ארצות הברית שהוקמה כדי לפקח על הפסקת האש בין ישראל לחמאס ולתאם את מאמצי השיקום האזרחיים וההומניטריים. בריטניה מחזיקה במשלחת השנייה בגודלה במרכז, ונציג בריטי משמש כסגנו של הגנרל האמריקאי המנהל אותו.
- העילה הישראלית: הדיונים על הגירוש החלו בתגובה לכוונות של ממשלת בריטניה (בראשות אנדי ברנהאם) ושר החוץ אד מיליבנד להטיל סנקציות מורחבות ואיסור סחר מוחלט על מוצרים מההתנחלויות ביהודה ושומרון, לצד גינוי חריף מצד המדינות האירופיות נגד תוכנית הבנייה הישראלית בשטח E1.
- תקדים קיים: משרד החוץ הישראלי כבר הורה באותו שבוע על גירוש הנציגים הולנדיים מהמרכז בעקבות חקיקה דומה בהולנד, זאת לאחר שמוקדם יותר השנה גורשו גם הנציגים הספרדים. גורם ישראלי בכיר הבהיר: "מדינות שפועלות נגד ישראל חושפות את עצמן לתגובת נגד".
מהן תגובות הממשלות?
| המדינה / הגוף | מהות התגובה והעמדה הרשמית |
|---|---|
| בריטניה (FCDO) | משרד החוץ הבריטי הבהיר כי המהלך הישראלי פוגע ישירות במאמצי השלום ובניסיונות לשפר את המצב ההומניטרי ברצועה. יחד עם זאת, גורמים בלונדון ציינו כי לא הופתעו מהתגובה הישראלית לאור הקו הנוקשה שהם מובילים נגד ההתנחלויות. |
| איטליה | גורם רשמי בממשלת איטליה דחה לחלוטין את האפשרות שרומא או ברלין יגורשו מהמרכז בפועל. |
| גרמניה | הממשל בברלין סירב להגיב רשמית לדיווחים. גורמים בירושלים אף סיפקו מסר מרגיע חלקי וטענו כי "לישראל יחסים טובים עם גרמניה ואיטליה", תוך מיקוד הלחץ בעיקר כלפי לונדון. |
| ארצות הברית ("מועצת השלום") | الجهة המנהלת מטעם ארה"ב מסרה כי היא ממשיכה לעמוד בקשר עם ישראל כדי לשמר את התיאום הרב-לאומי ולקדם את תוכנית הסדר לעזה, תוך ניסיון למנוע את קריסת המבנה הרב-לאומי של המרכז. |
הערה משפטית ברקע: הדיווחים חושפים מחלוקת לגבי סמכותה של ישראל לבצע את הגירוש החד-צדדי. חלק מהגורמים טוענים כי מהלך כזה דורש את אישור "מועצת השלום" האמריקאית, בעוד גורמים בישראל מתעקשים כי כוחה הריבוני של המדינה מאפשר לה לקבוע אילו נציגים זרים רשאים לשהות בשטחה.
