ההרפתקה היקרה בהיסטוריה: המבוי הסתום שמשאיר את חיל האוויר הטורקי במצב נחיתות במזרח התיכון
טורקיה נמצאת כעת בלב תסבוכת אסטרטגית וכלכלית יקרה ביותר בעקבות החלטתה לרכוש את מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-400. הסוגיה הגיעה למבוי סתום לאחר שניסיונותיה של אנקרה למכור את המערכות למדינה שלישית נבלמו, והיא ניצבת בפני דרישה אמריקאית חד-משמעית להיפטר מהן לחלוטין אם ברצונה לשוב לתוכנית מטוסי הקרב F-35.
1. הרקע והמצב הנוכחי
- הרכישה וההדחה (2017–2019): טורקיה רכשה מרוסיה מערכות S-400 בעלות של כ-2.5 מיליארד דולר. בתגובה, ארה"ב הדיחה אותה בשנת 2019 מתוכנית ה-F-35 (שבה טורקיה הייתה שותפה רשמית ואף ייצרה חלקים עבור המטוס) והטילה עליה סנקציות במסגרת חוק CAATSA. האמריקאים טענו כי הפעלת רדאר רוסי לצד מטוסי F-35 תאפשר למוסקבה לאסוף מידע רגיש על יכולות החמיקה של המטוס.
- מערכות "פיל לבן": בפועל, המערכות הרוסיות מעולם לא שולבו במערך ההגנה של טורקיה משום שאינן תואמות לרשת המכ"ם של נאט"ו, והן נותרו מאוחסנות במחסנים ללא שימוש.
- המבוי הסתום (קיץ 2026): ממשל טראמפ הביע נכונות עקרונית להחזיר את טורקיה לתוכנית ה-F-35, אך החוק האמריקאי (NDAA 2020) אוסר על כך כל עוד המערכת נמצאת פיזית בידי טורקיה. טורקיה ניסתה לאחרונה למכור או להעביר את המערכות למדינות כמו איחוד האמירויות, דרום קוריאה או מצרים, אך המשא והמתן הגיע למבוי סתום. כעת, אנקרה שוקלת באופן חסר תקדים פשוט לפרק, להשמיד או להיפטר מהמערכות היקרות כדי לעמוד בתנאי של וושינגטון.
2. המשמעות
- מלכודת ביטחונית וטכנולוגית: חיל האוויר הטורקי זקוק בדחיפות למטוסי קרב מדור חמישי (F-35) כדי לשמור על עליונות אווירית אזורית, במיוחד כיוון שמטוס הקרב העצמאי שלהם ("KAAN") עדיין אינו מבצעי במלואו.
- נזק כלכלי עצום: אם טורקיה תיאלץ להשמיד או להשבית לחלוטין את ה-S-400, היא תוריד לטמיון השקעה של 2.5 מיליארד דולר, בנוסף למיליארדי דולרים שהפסידה מההדחה מתוכנית ה-F-35 (טורקיה כבר שילמה בעבר על שישה מטוסי F-35 שמעולם לא סופקו והם נשמרים בארה"ב).
- פגיעה במעמד בנאט"ו: הניסיון של טורקיה "לרקוד על שתי החתונות" (להיות חברה בנאט"ו ולרכוש נשק אסטרטגי מרוסיה) התברר ככישלון שהותיר אותה קירחת מכאן ומכאן, תוך יצירת תלות כפולה ופגיעה באמון מול בעלות בריתה.
3. עמדת רוסיה
- הסכמה מותנית ואינטרסנטית: מוסקבה מודעת היטב למצוקה של טורקיה. ככלל, חוזי נשק רוסיים כוללים סעיף "משתמש קצה" המונע מכירה מחדש ללא אישור המקור. הקרמלין הצהיר כי הנושא "רגיש במיוחד" וכי הוא מנהל מגעים רצופים עם אנקרה בעניין.
- דרישת "מחיר" מדיני וכלכלי: על פי דיווחים, רוסיה מוכנה לשקול העברת המערכות למדינה שלישית (כמו איחוד האמירויות), אך היא דורשת מטורקיה תמורה גבוהה בתחומים אחרים. מוסקבה לוחצת על אנקרה לקבל ויתורים משמעותיים בתחום האנרגיה, כמו הארכת חוזי הגז בצינור "Blue Stream" והעברת מניות ושליטה בפרויקט תחנת הכוח הגרעינית "אקיויו" (Akkuyu) שנבנית בטורקיה במימון רוסי.
- מניעת זליגת טכנולוגיה: רוסיה תתנגד נחרצות לכל פתרון שיאפשר לארה"ב או לנאט"ו גישה ישירה לטכנולוגיית המכ"ם והטילים של ה-S-400 (למשל, אחסון המערכת תחת פיקוח אמריקאי בתוך טורקיה).
