רוסיה מצמצמת נוכחות בסוריה: המשמעות לחופש הפעולה של ישראל והדומיננטיות הטורקית
ההסכם החדש בין סוריה לרוסיה מהווה צמצום משמעותי של הריבונות והאחיזה הצבאית הרוסית בסוריה, ומעבר ממעמד של "בעל הבית" למעמד של שותף מוגבל.
משרד החוץ הסורי הודיע (9 באוגוסט 2026) על חתימת מזכר הבנות בתום 18 חודשי משא ומתן מול רוסיה, המסדיר מחדש את עתיד הבסיסים חמיימים (אוויר) וטרטוס (ים).
1. רקע ומשמעות
מאחורי ההסכם עומד השינוי הדרמטי שעברה סוריה מאז נפילת משטר בשאר אל-אסד בדצמבר 2024, והחלפתו בממשל הזמני בראשות אחמד א-שרע (לשעבר אבו מוחמד אל-ג'ולאני). בעוד שאסד העניק לרוסים חופש פעולה מוחלט וכמעט אקס-טריטוריאלי בתמורה להצלת משטרו, הממשל החדש ניהל מגעים קשוחים כדי להשיב את הריבונות לידיו.
- העברת מתקנים אזרחיים: הניהול של נמל התעופה הבין-לאומי בלטקיה (הצמוד לחמיימים) והרציף המסחרי הרביעי בנמל טרטוס מועבר במלואו לידי המנהל האזרחי הסורי.
- הסבה למרכזי אימון: הבסיסים הצבאיים עצמם לא יפעלו עוד כבסיסי קצה עצמאיים של צבא רוסיה, אלא יוסבו בתוך 3 חודשים ל-"מרכזי אימונים והכשרה משותפים" לצבא סוריה ולצבא רוסיה.
- השורה התחתונה לרוסיה: פוטין מצליח לשמור על דריסת רגל אסטרטגית מינימלית בים התיכון (מוצא חיוני עבורו לאפריקה ולמזרח התיכון), אך הנוכחות הצבאית הרוסית מצטמצמת משמעותית בהיקפה ובסמכויותיה.
2. המשמעות לגבי הדומיננטיות הטורקית בסוריה
טורקיה הפכה לשחקן המשפיע והחזק ביותר בצפון סוריה ובעלת השפעה עמוקה על הממשל החדש בדמשק מאז קריסת אסד.
- דחיקת רוסיה, חיזוק אנקרה: צמצום הנוכחות הרוסית והפיכת הבסיסים למשותפים מסמנים את ירידת כוחה של מוסקבה כ"בורר העליון" של סוריה. תהליך זה משאיר את הזירה פנויה עוד יותר לדומיננטיות פוליטית וכלכלית טורקית.
- תיאום אינטרסים: א-שרע פועל בזיקה הדוקה לאנשי המודיעין והממשל באנקרה. החלשת המעמד הצבאי הרוסי בחוף הסורי משרתת ישירות את השאיפה הטורקית למנוע מרוסיה להוות משקל נגד לצבא הטורקי או להשפיע על עיצוב המדינה מחדש.
3. המשמעות לישראל?
להסכם זה יש השלכות ביטחוניות ואסטרטגיות חיוביות בעיקרן עבור ישראל:
- צמצום "מטריית ההגנה" הרוסית: בעבר, הנוכחות הרוסית המסיבית בחמיימים ובטרטוס (כולל מערכות הגנה אווירית מתקדמות כמו S-400) הגבילה לעיתים את חופש הפעולה המבצעי של חיל האוויר הישראלי, ואילצה את ישראל לנהל מנגנון תיאום ביטחוני קפדני ומורכב מול מוסקבה.
- חופש פעולה מוגבר: מעבר הבסיסים לשליטה סורית אזרחית חלקית וצמצום הכוחות הרוסיים מחלישים את היכולת הרוסית להטיל וטו או להפריע לפעילות ישראלית במרחב במידת הצורך.
- היעדר הציר האיראני: מכיוון שהמשטר החדש בסוריה ניתק את קשריו עם איראן וחיזבאללה (שהיו בעלות ברית של אסד), צמצום הכוח הרוסי אינו פועל לטובת איראן, אלא משאיר את סוריה תחת השפעה סונית (טורקית-ערבית) ומערבית גוברת – דבר המוריד את רמת האיום המיידית על גבולה הצפוני של ישראל מהחזית הסורית.
