מוצבים טכנולוגיים מול הפרות בסיני: מה מאחורי תלונות המצרים על "בסיס צה"ל חדש" בקרבת הגבול?
הטענות המצריות והערביות בדבר בניית בסיסים ישראליים בצמוד לגבול מתייחסות לשינוי תפיסת ההגנה והקמת תשתיות ביטחוניות חדשות של צה"ל לאורך קו הגבול, שנועדו להילחם באיום הרחפנים וההברחות.
במציאות, אין מדובר בבסיס התקפי נגד מצרים, אלא במוצבים טכנולוגיים ותשתיות ביטחוניות שהוקמו בעקבות החלטת מערכת הביטחון להכריז על מרחב הגדר כשטח צבאי סגור.
מאחורי הטענה המצרית
דוחות אנליטיים וכלי תקשורת ערביים הציגו לאחרונה צילומי לוויין המראים לפחות חמישה מיקומים חדשים של צה"ל לאורך הגבול (חלקם במרחק עשרות מטרים ספורים מהגדר), כולל הימצאות של רק"ם (רכב קרבי משוריין) וארטילריה. מצרים הרשמית והתקשורת המקומית עוקבות בדריכות אחר כל שינוי בנוכחות הצבאית הישראלית, במיוחד על רקע המתיחות האזורית וההאשמות ההדדיות על התעצמות צבאית בסיני.
מה המצב במציאות ומה מופעל מהבסיסים?
- שינוי סטטוס הגבול: בעקבות זינוק דרמטי בהברחות נשק, סמים ואמל"ח באמצעות רחפני ענק הממריאים מעומק מצרים, הוגדר הגבול כשטח צבאי סגור והוראות הפתיחה באש שונו.
- ייעוד המבנים: התשתיות החדשות משמשות את היחידה הייעודית שהקים צה"ל למאבק ברחפנים. מדובר במוצבים המפעילים אמצעי גילוי, מכ"מים, מערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א) לשיבוש רחפנים, וכוחות תגובה מהירה.
- הצבת כלים כבדים: נוכחות הטנקים והתומת"ים שנצפתה באזור נועדה לעבות את קו ההגנה ולאבטח את הכוחות, ולא כהכנה למהלך התקפי.
האם זו הפרה של הסכם השלום?
הסכם השלום מ-1979 (בנספח הביטחוני שלו) מגדיר את אזור C בצד הישראלי כאזור שבו מותרת נוכחות מוגבלת של כוחות הגנה בלבד, ללא נשק התקפי כבד או פריסה חריגה.
- העמדה המצרית: מצרים טוענת כי הכנסת הכלים המכניים הכבדים והקמת המוצבים החדשים בטווח האפס מהגבול מהווים חריגה מהנספח הביטחוני.
- ההקשר הרחב (הפרות הדדיות): הטענות המצריות מגיעות בזמן שבישראל עצמה קיימת דאגה עמוקה מהפרות מצריות בסיני. בשנתיים האחרונות ישראל פנתה לארה"ב והתלוננה רבות על כך שמצרים מפרה את ההסכם בצורה בוטה יותר: בניית תשתיות צבאיות תת-קרקעיות בסיני, בניית מוצבי מכ"ם, הרחבת מסלולי טיסה (כמו באל-גורה), וקיום תרגילים צבאיים ענקיים באש חיה (כמו תרגיל "באדר 2026") במרחק של מאה מטרים בלבד מהיישובים הישראליים.
לסיכום: הקמת התשתיות בצד הישראלי היא צעד מגננתי מובהק נגד רשתות ההברחה והטרור. אף על פי ששני הצדדים מותחים את גבולות הנספח הביטחוני של הסכם השלום בשל הצרכים המבצעיים בשטח, ערוצי התיאום הביטחוני הישיר בין המדינות עדיין פעילים כדי למנוע הידרדרות לעימות ישיר.
הערה ברקע הכתבה: לאור התלונות המצריות על "ההפרות " הישראליות ( שאין להשוותן כלל להפרות המצריות הנרחבות בסיני) הרי שחייבים להבין כי מצרים מנסה לקיים הדדיות מול התלונות הישראליות ובכך לבטלן . ישראל חייבת להיערך בהתאם כאילו אין כבר הסכם שלום וכל ריכוז כוחות מאיים מול גבול ישראל חייב להתקבל בתשובה מתאימה בשטח ישראל.
אסור להיות מופתע שוב!
ישראל חייבת להשתמש במנופי לחץ שיש בידה על מנת להחזיר את המצב בשטח סיני לקדמותו ולהקפיד על "קוצו של יוד" במילוי תנאי ההסכם . הסכם נועד להיות מקויים!
