"ברית מכה": נאט"ו האסלאמי החדש בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן. דעה

 ב–7 באוגוסט 2026, חתמו סעודיה, טורקיה ופקיסטן על "הסכם מכה להגנה משותפת" בעיר מכה.

ההסכם קובע במפורש כי כל התקפה מזוינת על אחת משלוש המדינות תיחשב להתקפה על כולן, ומטרתו לחזק את ההרתעה הקולקטיבית ולפתח שיתוף פעולה הגנתי בתחומי האימונים, המודיעין והתעשיות הצבאיות.

צעד זה הגיע על רקע מלחמה אזורית מתגברת מאז פברואר 2026 בין ארצות הברית וישראל מצד אחד, לאיראן ולפרוקסי שלה מצד שני, עם התקפות חוזרות על מתקני אנרגיה סעודיים ומפרציים. סעודיה הגיבה לאחרונה בתקיפות משותפות עם ארצות הברית על אתרי מיליציות הנתמכות על ידי איראן בעיראק.

 

היתרונות:

היתרון בברית כזאת היא שכל צד מביא אלמנט משלים:

*- סעודיה: משאבים כספיים עצומים, השפעה פוליטית, ומיקום גיאוגרפי רגיש במפרץ.

*- טורקיה: צבא גדול ומאומן בסטנדרטים של נאט"ו, תעשיית הגנה מתקדמת במיוחד בכלי טיס בלתי מאוישים, וניסיון מבצעי.

*- פקיסטן: הכוח הגרעיני היחיד בעולם המוסלמי, וצבא גדול בעל ניסיון קרבי.

על פניו, הברית נראית חזקה. אך המציאות מורכבת יותר.

 

אמינות טורקיה ופקיסטן

לטורקיה יש אינטרסים סותרים. היא חברה בנאט"ו, וחוששת מכל כאוס באיראן שעלול להוביל לשלטון עצמי כורדי חזק יותר שיאיים על ביטחונה הפנימי. כמו כן, היא נהנתה בעבר ממסחר ואנרגיה עם איראן. לכן, סביר להניח שלא תדחוף בכוח להפלת המשטר האיראני, אלא תעדיף להכיל אותו.

פקיסטן תלויה כלכלית ביחסים מורכבים, כולל הברחת נפט איראני בתקופות מסוימות, וחוששת להיסחף לסכסוך שיבזבז את משאביה. יחסיה עם סין חזקים מאוד, וזה מגביל כל מהלך שיפגע באינטרסים של בייג'ינג.

סעודיה הבהירה עמדה. היא ספגה התקפות ישירות, הגיבה בתקיפות מנע, ומבקשת הרתעה אמיתית.

 

סיכונים והשלכות

אם פקיסטן תיכנס למלחמה עם הודו, האם ההסכם מחייב את טורקיה וסעודיה להתערב? בכירים טורקים אישרו שההסכם הוא הגנתי טהור ולא יסחוף את טורקיה לסכסוכים אחרים. אך הניסוח הרופף משאיר את הדלת פתוחה לפרשנויות, וזה סיכון אמיתי.

ביחס לישראל, הברית לא מכוונת נגדה ישירות, אך היא משנה את מאזני הכוחות באזור ומפחיתה את הבידוד של חלק מהמדינות מול הלחצים האיראניים.

סין תעקוב מקרוב. פקיסטן היא בעלת ברית אסטרטגית שלה, וכל הסלמה אזורית שמאיימת על נתיבי סחר ואנרגיה עלולה לדחוף את בייג'ינג להתערב דיפלומטית או כלכלית כדי להגן על אינטרסיה.

האם זו נאט"ו אסלאמית אמיתית? עדיין לא. לנאט"ו יש מבנה מוסדי מבוסס, הנהגה משותפת ומימון קבוע. הסכם מכה עדיין בשלבים הראשונים שלו, ומסתמך על רצון פוליטי משתנה. הצלחתו תלויה ביכולת של שלוש המדינות להתגבר על חילוקי הדעות ההיסטוריים והאינטרסים הסותרים שלהן, ולהפוך את הסעיפים למנגנונים מעשיים: תרגילים משותפים, תיאום מודיעיני אמיתי, ותעשיות הגנה משותפות.

הברית משקפת צורך אמיתי בהרתעה מול האיומים האיראניים והפרוקסי, אך היא נושאת זרעים של מתחים פנימיים. אם תצליח לבנות אמון מעשי, היא עלולה לעצב מחדש את הביטחון האזורי. ואם תישאר פורמלית, היא תישאר הצהרה פוליטית ברגע של מתח. ( קרדיט" אלמרצאד)

קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות