איך נראה שיתוף הפעולה המודיעיני והביטחוני בין מצרים ללוב?
שיתוף הפעולה המודיעיני והביטחוני בין מצרים ללוב הוא אסטרטגי, אינטנסיבי ומתמקד בהגנת הגבול המשותף ובמיגור קיצוניות ג'יהאדיסטית. עבור קהיר, היציבות בלוב היא סוגיה של ביטחון לאומי ישיר, בשל הגבול היבשתי הארוך (כ-1,115 ק"מ) המשמש כר פורה להברחות מחבלים ואמצעי לחימה.
הקשר המודיעיני העדכני מתנהל ברמות הגבוהות ביותר ומתבסס על כמה נדבכים מרכזיים:
1. מעורבות ישירה של המודיעין הכללי המצרי (GIS)
ראש המודיעין הכללי המצרי, האלוף חסן רשאד, מוביל דיאלוג ביטחוני ופוליטי ישיר מול כלל הקטבים והפלגים בלוב:
- במערב לוב: רשאד מקיים ביקורים בטריפולי ונפגש עם ראש ממשלת האחדות הלאומית (GUN), עבד אל-חמיד דבייבה, וסגן שר ההגנה עבד אל-סלאם אל-זובי, במטרה להדק את התיאום המודיעיני נגד איומים אזוריים.
- במזרח לוב: מצרים מתחזקת קשרים מודיעיניים וצבאיים הדוקים ארוכי שנים עם הגנרל ח'ליפה חפתר וצבאו, השולטים במזרח המדינה וסמוכים פיזית לגבול המצרי.
2. יעדים מרכזיים של שיתוף הפעולה
- סיכול טרור משותף: מעצר מחבלים בכירים (כדוגמת עלי אבו מחמוד) והחלפת מידע בזמן אמת על תאי דאעש ואל-קאעידה המנסים להשתמש בלוב כבסיס עורפי להוצאת פיגועים במצרים.
- אבטחת הגבול והברחות: הפעלת חמ"לים משותפים ומנגנוני תצפית כדי לבלום רשתות להברחת נשק, סמים והסתננות של מהגרים בלתי חוקיים.
- איחוד מוסדות הביטחון הלוביים: מצרים משקיעה מאמצים מודיעיניים ודיפלומטיים כבירים כדי לסייע במיזוג ואיחוד של המיליציות והצבאות השונים בלוב לכדי כוח צבאי לאומי אחד, מתוך הבנה שרק מוסדות ביטחון חזקים ימנעו ואקום שלטוני.
3. שינוי מגמה: מקיטוב לשותפות גמישה
בעוד שבעבר מצרים תמכה באופן כמעט בלעדי במזרח לוב (חפתר) ואילו מדינות כמו טורקיה תמכו במערב (טריפולי), הגישה העדכנית של המודיעין המצרי היא פרגמטיזם פוליטי. קהיר משמשת כמתווכת ומארחת פגישות ביטחוניות (למשל באל-עלמיין) כדי לגשר על הפערים בין המזרח למערב לוב, כדי להבטיח שקט ויציבות ארוכי טווח לאורך גבולה המערבי.
