האיום ההיפרסוני: האתגר של הפנטגון מול מערך הטילים של איראן

הוול סטריט ג'ורנל מצטט בכירים אמריקאים הטוענים כי איראן פיתחה שיטות לעקוף את מערכות ההגנה הקרקעית של ארצות הברית באמצעות טילים היפרסוניים שמסוגלים לבצע תמרונים בשלב הסופי של טיסתם וכי קיימות חששות לגבי שיפור משמעותי בדיוק התקיפות של איראן.

• • שימוש מבצעי בעימות הנוכחי: במהלך סבבי הלחימה האחרונים (יולי 2026), איראן שיגרה טילים מתמרנים וטילים מסדרת פתאח לעבר בסיסים אמריקאיים ובעלות בריתה במזרח התיכון (כגון בירדן, כווית וסעודיה).
  • אתגר למערכות היירוט: פנטגון וגורמי ביטחון אישרו כי חלק מהטילים הללו הצליחו לחדור את שכבות ההגנה האווירית ולפגוע במטרות, דבר שגרם לפציעות בקרב חיילים אמריקאיים ונזק לתשתיות. 
  • דיוק משופר: שילוב מערכות ניווט מתקדמות עם הגהים דינמיים בראש הקרבי מאפשר לאיראנים להשיג דיוק פגיעה גבוה (CEP נמוך), מה שהופך את האיום על מתקנים אסטרטגיים ובסיסי שיגור לממשי בהרבה. 

• בחינת פריסה ראשונה של נשק היפרסוני אמריקאי: פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) ביקש מהפנטגון לאשר פריסה מבצעית ראשונה מסוגה של מערכת הטילים ההיפרסוניים הקרקעיים "Dark Eagle" (LRHW) במזרח התיכון.
• מענה להעתקת משגרים לעומק השטח: איראן העתיקה חלק גדול ממשגרי הטילים שלה אל לב המדינה ובתוך אזורים הרריים מבוצרים, מחוץ לטווח הטילים הטקטיים הרגילים של ארה"ב (כמו ה-PrSM). טיל ה-Dark Eagle, בעל טווח של מעל 2,700 ק"מ ומהירות היפרסונית, מיועד להשמיד מטרות איכות אלו בזמן קצר מאוד ובטרם יספיקו לשגר. 
• שינוי סדרי עדיפויות בתקיפות האוויריות: גלי התקיפה המתרחבים של ארה"ב (הכוללים פגיעה במאות מטרות באיראן) מתמקדים בראש ובראשונה ב"עיוורון" של המשטר: השמדת מערכי המכ"ם, הגנת החופים, אתרי הפיקוד והשליטה, ומחסני הכטב"מים והטילים, כדי לשלול מאיראן את היכולת לבצע מטחי תגובה מדויקים. 
• לחץ על מלאי החימושים: השימוש המאסיבי בטילי שיוט מתקדמים (כמו ה-JASSM-ER) כנגד מערכי ההגנה האיראניים המורכבים יצר עומס לוגיסטי על מלאי החימושים של צבא ארה"ב, מה שדוחף את ממשל טראמפ לשקול קידום פתרונות טכנולוגיים מהירים ויקרים יותר.