מלכודת מצרי הורמוז: כך נערכה איראן לבלימת פלישה אמריקאית מהים
ארה"ב תוקפת את דרום איראן כבר 7 ימים ברציפות תוך שהיא משמידה יכולות צבאיות איראניות המאפשרות להם לשלוט על השיט במצרי הורמוז וגם פותחת לה את האופציה לכניסה יבשתית לאזור החופים כדי לאבטח את התנועה הימית במצר.
השאלה המנקרת במוחות כולם היא האם איראן מסוגלת לעצור או להתמודד בהצלחה עם פלישה יבשתית שכזאת ?
9איראן מחזיקה ביכולת גבוהה מאוד להתמודד עם פלישה יבשתית של ארה"ב לאזור מצר הורמוז, הודות לדוקטרינת "לוחמה א-סימטרית" ותנאי שטח גיאוגרפיים המעניקים לה יתרון ביתי מובהק. בעוד שלצבא ארצות הברית יש עליונות טכנולוגית ואווירית מוחלטת, פלישה קרקעית לדרום איראן נחשבת לסיוט לוגיסטי ומבצעי עבור האמריקאים.
איראן נערכה לתרחיש זה במשך עשרות שנים באמצעות משמרות המהפכה (IRGC) והצבא הסדיר, והיא תתמודד עם פלישה כזו באמצעות מספר שכבות הגנה מרכזיות:
1. גיאוגרפיה הררית ומיוערת ("מבצר טבעי")
-
- רכס הרי הזגרוס: רצועת החוף הדרומית של איראן צרה מאוד, ומייד אחריה מתרומם רכס הרי הזגרוס התלול. פלישה יבשתית תאלץ את הכוחות האמריקאיים לנוע בתוך מעברים הרריים צרים ("צווארי בקבוק"), שבהם היתרון הטכנולוגי האמריקאי מצטמצם, והכוחות חשופים למארבים קטלניים, מטעני צד ולוחמת גרילה.
- ניתוק צירי תנועה: תשתית הכבישים בדרום איראן מוגבלת. הצבא האיראני יכול לפוצץ בקלות גשרים ומנהרות כדי לתקוע טורים משוריינים אמריקאיים ולמנוע מהם להתקדם לעומק המדינה.
2. אסטרטגיית "נחיל" ולוחמה ימית א-סימטרית
-
- סירות מהירות וכוחות קומנדו: חיל הים של משמרות המהפכה מפעיל מאות סירות תקיפה מהירות חמושות בטילי נ"ט, טורפדו ומוקשים. במקרה של נחיתה אמריקאית מהים (מבצע אמפיבי), איראן תפעיל את אסטרטגיית הנחיל – תקיפה בו-זמנית של עשרות סירות קטנות נגד ספינות נחיתה ונחתים אמריקאיים, במטרה לגרום לאבדות כבדות עוד לפני שהכוחות ידרכו על החוף.
- מיקוש ימי רחב היקף: איראן מסוגלת למקש את כל נתיבי הגישה הימיים לחופי דרום המדינה, דבר שיעכב משמעותית כל ניסיון אמריקאי להזרים כוחות ואספקה דרך הים.
3. "ערי טילים" ותשתיות תת-קרקעיות
-
- בונקרים חצובים בסלע: איראן בנתה רשת עצומה של בונקרים ובסיסים תת-קרקעיים המכונים "ערי טילים" לאורך חופי המפרץ הפרסי והרי הזגרוס. משגרים של טילי שיוט נגד ספינות (ASCM) וטילי נ"ט מוסתרים בתוך ההרים הללו. הם יכולים לצאת, לירות לעבר כוחות הפלישה, ולחזור מייד לבונקר הממוגן מפני הפצצות אוויריות.
- פיזור הארסנל: צבא ארה"ב לא יוכל להשמיד את כל עמדות הירי בתקיפות מקדימות, ולכן כוחות הקרקע יספגו אש טילים בלתי פוסקת מטווחים קרובים ורחוקים כאחד.
4. כוחות חי"ר מסיביים ולוחמת גרילה
-
- כוחות ה"בסיג'" ומשמרות המהפכה: איראן לא תנהל מול ארה"ב מלחמת טנקים קלאסית בשטח פתוח שבה היא תפסיד. היא תפעיל מאות אלפי לוחמי גרילה, אנשי מילואים וכוחות מיוחדים שינטמעו באוכלוסייה המקומית ובשטח ההררי.
- התשה ממושכת: האיראנים ערוכים למלחמת התשה ארוכה (בסגנון אפגניסטן או וייטנאם), מתוך ידיעה שהציבור והממשל האמריקאי רגישים מאוד לאבדות בנפש ולא יחזיקו מעמד לאורך זמן במלחמה קרקעית מדממת.
שורה תחתונה
בעוד שארה"ב מסוגלת לכבוש נקודתית שטחים מוגבלים או איים אסטרטגיים במצר (כמו קשם או ח'ארג) באמצעות כוחות נחתים מיוחדים, איראן ערוכה בצורה מצוינת לבלום, להתיש ולגבות מחיר דמים כבד במיוחד מכל ניסיון אמריקאי לבצע פלישה יבשתית נרחבת לקו החוף הדרומי שלה. היתרונות של איראן בלוחמה א-סימטרית, הגנה חופית מבוצרת ותנאי שטח קשים הופכים פלישה כזו ליקרה מדיי עבור וושינגטון.
