האם מצרים תשים את ידיה על סוללת טילי הנ"מ ,ה-S-400, של טורקיה? כל ההשלכות (כולל על ישראל)
מצרים אינה המועמדת המובילה לרכוש את מערכת ה-S-400 מטורקיה, והמועמדות המרכזיות לעסקה זו הן מדינות המפרץ הפרסי (בראשן איחוד האמירויות וקטאר). הדיווחים ביולי 2026 חושפים כי טורקיה פועלת למכור מחדש את המערכת הרוסית שברשותה כדי להסיר את סנקציות ה-CAATSA האמריקאיות ולסלול את חזרתה לתוכנית מטוסי ה-F-35.
הסטטוס העדכני, עמדת המדינות וההשלכות האסטרטגיות:
המועמדות לרכש והסטטוס של מצרים
-
- מדינות המפרץ בראש: הדיווחים בתקשורת הטורקית והעולמית מסמנים את איחוד האמירויות וקטאר כרוכשות הפוטנציאליות המרכזיות. האמירויות מעוניינת לחזק את ההגנה הרב-שכבתית שלה מפני איומים איראניים, בעוד קטאר מחפשת אלטרנטיבות עצמאיות.
- מצרים מחוץ לתמונה הזו: אנליסטים ביטחוניים מדגישים כי העסקה הטורקית הנוכחית אינה מיועדת למדינות אפריקה (כולל מצרים ואלג'יריה). עם זאת, מצרים וטורקיה אכן חתמו לאחרונה על הסכמי הגנה נרחבים בשווי 350 מיליון דולר (כולל שילוב מצרים בפרויקט מטוס הקרב הטורקי KAAN), אך הם אינם כוללים את ה-S-400.
עמדת רוסיה לעסקה אפשרית
-
- אישור חובה: מאחר שהסכם הרכישה המקורי אוסר על טורקיה להעביר את המערכת לצד שלישי ללא אישור מוסקבה, נדרשת הסכמה רוסית מפורשת.
- התייחסות רשמית: דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הגדיר את הנושא כ-"רגיש במיוחד" ואישר כי רוסיה מנהלת מגעים רציפים עם אנקרה בנוגע לגורל המערכות.
- נטייה חיובית (כלפי המפרץ): גורמים המעורים בפרטים דיווחו כי רוסיה נוטה לראות בחיוב מכירה אפשרית של המערכת לאיחוד האמירויות, אך השיחות עדיין נמשכות.
משמעות תיאורטית של רכש S-400 עבור צבא מצרים
אם מצרים הייתה רוכשת מערכת כזו (או בעסקאות עתידיות ישירות מול רוסיה), המשמעויות עבורה היו:
-
- קפיצת מדרגה בהגנה אווירית: למצרים כבר יש מערך הגנה רוסי מתקדם (כולל S-300VM). ה-S-400 תעניק לה יכולת יירוט ארוכת טווח (עד 400 ק"מ) נגד מטרות בליסטיות, טילי שיוט ומטוסי חמקן.
- סכנת סנקציות אמריקאיות: בדיוק כפי שקרה לטורקיה, רכש מערכת S-400 יגרור כמעט בוודאות סנקציות קשות מצד ארה"ב (CAATSA), פגיעה בסיוע הצבאי השנתי (העומד על 1.3 מיליארד דולר) וביטול עסקאות נשק מערביות.
האתגר כלפי ישראל (במקרה של הגעת המערכת לאזור)
בין אם המערכת תימכר למצרים ובין אם למדינות המפרץ, הגעת S-400 למזרח התיכון מציבה אתגרים משמעותיים לישראל:
- איום על עליונות אווירית: המערכת מסוגלת לזהות ולנעול על מטרות בטווחים עצומים. מערכת כזו המוצבת במצרים או במפרץ מכסה חלקים נרחבים מהמרחב האווירי של ישראל ומגבילה את חופש הפעולה של חיל האוויר.
- אתגר למטוסי החמקן (F-35): המכ"מים המתקדמים של ה-S-400 תוכננו במקביל כדי לאתר ולעקוב אחר כלי טיס בעלי חתימת מכ"ם נמוכה (חמקנים), מה שעלול לשחוק את היתרון הטכנולוגי האיכותי של ישראל באזור.
- זליגת טכנולוגיה ומידע: הימצאות מערכת רוסית מתקדמת, המופעלת לעיתים לצד מערכות מערביות או בקרבתן, מגבירה את הסיכון לאיסוף מודיעין סיגנל (SIGINT) על דפוסי הטיסה והיכולות של חיל האוויר הישראלי.
