מנירמול לשותפות מבצעית: משמעויות ביקור שר ההגנה המצרי בטורקיה
ביקור שר ההגנה המצרי, אשרף סאלם זאהר, בטורקיה (13 ביולי 2026) וחתימת מזכר ההבנות (Letter of Intent) לשיתוף פעולה ביטחוני, מסמלים את השלמת הפיוס ההיסטורי ומעבר מברית דיפלומטית לאינטגרציה מבצעית ותעשייתית. מהלך זה משנה את ארכיטקטורת הביטחון במזרח התיכון ובאגן הים התיכון.
המשמעויות המרכזיות
1. שדרוג היחסים: מנירמול דיפלומטי לשותפות אסטרטגית
- סיום העשור המתוח: המדינות עברו רשמית משלב יישור ההדורים (לאחר משבר הדחת מורסי ב-2013) לשותפות צבאית הדוקה.
- מיסוד המנגנון הביטחוני: הביקור חותם רצף מפגשים צבאיים עליונים, בהם כינוס הוועדה המשותפת לשיתוף פעולה צבאי בקהיר בסוף יוני 2026.
2. הפן המבצעי: אינטגרציה ולחימה משותפת
- תרגילים צבאיים רחבים: חילופי המשלחות מלווים בתמרונים בשטח, דוגמת תרגיל חיל האוויר המשותף "עיט אנטוליה 2026" (Anatolian Eagle) ותרגילים ימיים.
- תיאום זירות אזוריות: שתי המדינות מתאמות עמדות בנושאי ליבה בוערים, בראשם עתידה של סוריה (לאחר השינויים השלטוניים שם), המלחמה בעזה, וייצוב המצב בלוב.
3. הפן התעשייתי: עסקאות נשק וייצור מקומי
- רכש ופיתוח יכולות: במסגרת הביקור נחתם הסכם מסגרת בין ראש תעשיות הביטחון הטורקיות לשר ההגנה המצרי לפיתוח יכולות משותפות והעברת טכנולוגיה.
- עסקאות ענק: נחתם הסכם בהיקף של כ-350 מיליון דולר, הכולל ייצוא מערכות הגנה אווירית טורקיות קצרות-טווח ("טולגה") למצרים, והקמת מפעלים משותפים על אדמת מצרים לייצור פגזי ארטילריה ותחמושת.
4. משמעות אזורית וישראלית קריטית
- שינוי מאזן הכוחות: הציר החדש מחבר את שני הצבאות הסדירים הגדולים והחזקים ביותר באזור.
- זווית ירושלים: בישראל עוקבים בדאגה אחר ההתקרבות. הקצנת הרטוריקה האנטי-ישראלית מצד אנקרה, לצד העמקת הקשר הצבאי הטורקי-מצרי והתמיכה המשותפת שלהן בגורמים אזוריים, מאלצות את מערכת הביטחון הישראלית לבחון מחדש את תרחישי הייחוס ואת בניין הכוח של צה"ל לטווח הארוך מול צבאות סדירים.
