עוקפים את הורמוז דרך חיפה: הפרויקט הבינלאומי שמכניס את איראן לבהלה ומציב את ישראל במרכז הסחר העולמי

מסדרון הסחר IMEC (נתיב הובלה משולב המקשר בין הודו, המפרץ הפרסי ואירופה דרך ירדן וישראל) הוא אכן איום אסטרטגי ממשי על איראן, אך מימושו המלא עדיין נתקל במכשולים גיאופוליטיים וצבאיים מורכבים.
מה מאחורי ?
  • אובדן "תעודת הביטוח": מצר הורמוז הוא צוואר הבקבוק הכלכלי החשוב בעולם, דרכו עובר כ-20% מאספקת הנפט הגלובלית. איראן משתמשת באופן קבוע באיום לחסום את המצר (או בגביית "אגרות מעבר" כפי שהיא מנסה לעשות כעת) ככלי לחץ וכחסינות מפני תקיפות מערביות. 
  • עקיפת המצר דרך ישראל: פרויקט IMEC הופך את ישראל (בעיקר דרך נמל חיפה ויוזמות כמו קו צינורות נפט ורכבות שיחברו את המפרץ לים התיכון) לתחנת מעבר יבשתית. פתרון זה מאפשר למדינות המפרץ, להודו ולאירופה להעביר סחורות ואנרגיה ישירות לים התיכון, מבלי לעבור במצר הורמוז הנשלט על ידי טהראן או בים האדום המאוים על ידי החות'ים. 
  • התגובה האיראנית: החשש בטהראן מפני אובדן המינוף הכלכלי והביטחוני שלה הוביל אותה לניסיונות סיכול אקטיביים. איראן כיוונה בעבר תקיפות טילים לעבר תשתיות אנרגיה בחיפה כדי לסמן למשקיעים שהנתיב אינו בטוח, וממשיכה להסלים את המצב הצבאי במפרץ. 

 

סטטוס ופערים
הפרויקט נמצא במרכז השיח האסטרטגי העולמי ומקודם במישרין על ידי ארה"ב, אך הוא סובל מפרדוקס מובנה:

קריטריון רמת מוחשיות וסטטוס פערים ומכשולים
תשתיות קיימות ומתוכננות בינונית-גבוהה
קיימות תשתיות כמו צינור אילת-אשקלון בישראל. יזמויות מואצות לקווי רכבת בין עומאן לאמירויות (קו חפיט) ולנמלים שמחוץ למצר (כמו פוג'יירה וסלאלה) מקודמות כדי לעקוף את צוואר הבקבוק.
פערים לוגיסטיים
התוכנית המקורית של IMEC הסתמכה על נמלים בתוך המפרץ הפרסי (כמו ג'בל עלי) – שנמצאים בעצמם מאחורי מצר הורמוז, מה שמחייב כעת תכנון מחדש ("רשת נתיבים").
אינטרס בינלאומי גבוהה מאוד
המלחמה והחסימות האחרונות בהורמוז, שהביאו לעלויות של מיליארדי דולרים לסחר העולמי, הפכו את הצורך בנתיב עוקף לאינטרס דחוף של ארה"ב, הודו והאיחוד האירופי.
מימון וביטחון
חברות ביטוח ומשקיעים פרטיים מהססים להשקיע מאות מיליארדים בתשתיות קבועות (מסילות וצינורות) כל עוד האזור נתון תחת איום טילים וכטב"מים איראניים.
נרמול פוליטי נמוכה-בינונית
ארה"ב מפעילה לחץ כבד לקדם את הפרויקט כחלק מהסדרה אזורית רחבה.
תלות בנרמול
התווך היבשתי מחייב שיתוף פעולה פומבי ורשמי בין ערב הסעודית לישראל. הסעודים מתנים את התקדמות המיזם ובניית המסילות בפתרון מדיני לפלסטינים, דבר שמעכב את היישום בפועל.

שורה תחתונה: הסיפור מוחשי מאוד מבחינת המוטיבציה של המערב ומדינות המפרץ לנטרל את כוחה של איראן. יחד עם זאת, הפרויקט עדיין לא פעיל במלואו כציר יבשתי-ימי רציף, והוא נמצא במרוץ נגד השעון: ככל שאיראן תצליח לשבש את האזור צבאית, כך יתעכב מימושו; וככל שהתשתיות העוקפות ייבנו, איראן אכן תאבד את נכסה האסטרטגי הגדול ביותר.