הדילמה הגרעינית של 2026: מדוע השמדת המתקנים באיראן כבר אינה מספיקה?

ניתוח המבוסס על דוחות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מוליך למסקנה כי אם איראן תעשיר גם את המלאים הללו לרמות גבוהות יותר, היא עשויה לייצר חומר בקיע המספיק למספר נשקים גרעיניים במקביל. עוד נטען כי גם השמדת מתקני הגרעין לבדה לא תספיק, וכי יש להוציא את כלל החומר המועשר מאיראן כדי למנוע את חידוש תוכנית הגרעין או שימוש בו לייצור "פצצה מלוכלכת".

• "ירושת" המלאי המסוכן: למרות התקיפות האמריקאיות והישראליות, איראן מחזיקה במלאי גדול של אורניום מועשר ברמות מדאיגות, הכולל כ-184 ק"ג ברמת 20% ומעל 440 ק"ג ברמת 60%. חומר זה מוגדר כ"מרחק פסיעה קצר" מרמת העשרה צבאית (90%). 
• פוטנציאל הייצור: לפי מדדי סבא"א, המלאי הקיים מספיק לייצור של לפחות 10 עד 12.5 פצצות גרעין במקביל אם יועשר לרמה צבאית. 
• החשש מפצצה מלוכלכת ופריצה חשאית: מתקני הענק אולי ניזוקו, אך החומר עצמו מוגן היטב. הותרתו באיראן משאירה לה "חלון פריצה" מהיר, או אפשרות להשתמש ברכיבים הרדיואקטיביים לנשק לא קונבנציונלי מבוזר ("פצצה מלוכלכת") במקרה של קריסת המשטר או החלטה טקטית. 
• ערפל מודיעיני: מאז התקיפות, איראן חסמה כמעט לחלוטין את גישת פקחי סבא"א לאתרים שנפגעו, ולסוכנות אין יכולת לאמת את המיקום המדויק או המצב הכימי של החומר. 

• פוליטית (התנגדות איראנית עיקשת): המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא ח'אמנאי, הוציא צו מפורש האוסר על שליחת האורניום המועשר אל מחוץ לגבולות המדינה. החומר המועשר נתפס בטהרן כקלף המיקוח החזק ביותר שלה מול המערב. 
• טכנולוגית ובטיחותית: העברת מאות קילוגרמים של גז UF₆ (אורניום שש-פלואורי) מועשר ברמה גבוהה דורשת לוגיסטיקה מורכבת, מכולות ייעודיות מוגנות ואבטחה בינלאומית כבדה כדי למנוע דליפה רעילה או תאונה קריטית במהלך השינוע. 
• פשרת חצי-חצי: כחלק מהמגעים, עלתה הצעה של גורמים איראניים לפיה טהרן תסכים לשלוח רק מחצית מהמלאי למדינה שלישית (כמו רוסיה) בתמורה לאורניום מדולל (ברמת 5%), ואת החצי השני תדלל בעצמה בשטחה. 

                  ┌────────────────────────────────────────┐
                  │   חלופות למניעת התחמשות גרעינית איראנית │
                  └───────────────────┬────────────────────┘
                                      │
         ┌────────────────────────────┼────────────────────────────┐
         ▼                            ▼                            ▼
┌─────────────────┐          ┌─────────────────┐          ┌─────────────────┐
│  דילול מקומי    │          │ פיקוח חודרני    │          │ פעולה צבאית     │
│  תחת השגחה      │          │ משוחזר ורחב     │          │ כירורגית ממושכת │
└─────────────────┘          └─────────────────┘          └─────────────────┘

1. דילול מקומי (Downblending): ערבוב האורניום המועשר ברמה גבוהה (60% ו-20%) עם אורניום טבעי או מדולל כדי להחזיר אותו לרמות נמוכות (3.67%), המתאימות לכורים אזרחיים בלבד. חלופה זו דורשת נוכחות פיזית קבועה של פקחים כדי לוודא שהתהליך אכן מבוצע במלואו ולא מזויף. 
2. מודל "המשטר החודרני" (Enhanced Verification): השלמה עם הישארות החומר באיראן, אך כפיפתו למערך פיקוח הדוק יותר מזה שהיה בהסכם ה-JCPOA המקורי. זה כולל יישום של "הפרוטוקול הנוסף", מצלמות רציפות שאינן ניתנות לניתוק, וגישה חופשית של סבא"א לאתרים תת-קרקעיים כמו מתחם "הר הפטיש". 
3. סבב תקיפות נוסף ומצור: במקרה של פריצה איראנית או סירוב מוחלט לשיתוף פעולה, האלטרנטיבה היא מעבר למהלכים צבאיים עצימים שמטרתם אינה רק פגיעה בצנטריפוגות, אלא ניסיון לפגוע בבונקרים עצמם, לצד הטלת מצור ימי ואווירי מוחלט למניעת הברחת החומר.