יכולות צבאיות שהפגין צבא מצרים בתקיפות בסודאן – חיתוך מצב!

על פי הדיווחים המתוארים באתרי החדשות, כוח מצרי תקף את אזור בסודאן עם כ-20 כלי רכב צבאיים מדגם לנדקרוזר, שלושה מטוסי קרב ומטוס סיור, וצויין כי לאחר התקיפות האוויריות בוצעה תקיפה קרקעית. הצבא המצרי מואשם באחריות לשלוש תקיפות בתוך שטח סודן בימים האחרונים
האזורים המותקפים הם לכאורה אתרי כרייה גדולים (לא צויין של מה) המונים אלפי כורים כל אחר וישנם דיווחים על עשרות הרוגים מקומיים (ואף עד 100).
האזורים המותקפים: ראס אלג'בל (“رأس الجبل”) אזור העיירה אלאנצארי (الأنصاري) ומרחב נוסף גם בו בוצעה תקיפה ג'בל אלעקבה (جبل العقبة).

• • הסלמה אווירית ושימוש בכטב"מים מתקדמים: מצרים מפעילה בחודשים האחרונים באופן חשאי את בסיס חיל האוויר "מזרח אווינאת" במדבר המערבי. משם ממריאים כטב"מים מתקדמים מתוצרת טורקיה (מסוג Bayraktar Akinci) ומטוסי קרב לביצוע תקיפות עומק בשטח סודן נגד שיירות אספקה, כלי רכב ומפקדות של ה-RSF.
  • שתיקת צבא סודן: מפקדי צבא סודן הרשמי (SAF), המשתפים פעולה עם קהיר, נמנעו מלהוציא הודעות גינוי או מחאה על פגיעת הכוחות המצרים באזרחים ובכורים בשטחם, דבר המעיד על תיאום הדוק מאחורי הקלעים.

• • פגיעה בצירי האספקה של ה-RSF: התקיפות המצריות הצליחו לשבש משמעותית את נתיבי הברחת הנשק והדלק של המיליציה המורדת המגיעים מכיוון לוב ומערב סודן. 
  • סיוע לצבא סודן בשטח: התקיפות האוויריות המסיביות סיפקו מטריית הגנה אווירית קריטית שאפשרה לצבא סודן לבלום את התקדמות ה-RSF, ואף להחזיר לעצמו שליטה על אזורים אסטרטגיים (כמו אזור ג'בל מויה וחרטום). 
  • סילוק גורמים עצמאיים מאזורי הגבול: התקיפות באזורי המכרות נטרלו פעילות כלכלית בלתי-חוקית של כורים עצמאיים וחיזקו את האחיזה המצרית והסודנית הרשמית במשאבי הטבע באזור הגבול. 

• מעבר מתווך דיפלומטי לשחקן צבאי ישיר: בעבר מצרים הסתפקה בתמיכה מדינית ובלוגיסטיקה עבור צבא סודן. המעורבות הנוכחית – הכוללת הפצצות, בסיסים סודיים ותמרון קרקעי – מסמנת את הפיכתה לשחקנית פעילה ורשמית בשדה הקרב. 
• חציית "קווים אדומים": עבור קהיר, נפילת ערים מרכזיות בסודן לידי מיליציית ה-RSF (כמו אל-פאשר בשנה שעברה) היוותה איום קיומי על ביטחונה הלאומי. מצרים רואה ב-RSF ארגון טרור הממומן על ידי כוחות זרים במפרץ, ונחושה למנוע ממנו להקים מדינה עוינת על גבולה הדרומי. 
• הפיכת סודן לזירת מלחמת פרוקסי (שליחים): המעורבות הצבאית של מצרים, בשילוב אספקת כטב"מים מטורקיה ונשק מאיראן לצבא סודן – אל מול מערכות נשק מתקדמות שמקבלת מיליציית ה-RSF מאיחוד האמירויות – הופכת את מלחמת האזרחים בסודן לעימות אזורי רב-משתתפים שמקשה מאוד על הגעה להפסקת אש.

• • הטמעת ה-Bayraktar Akinci: חיל האוויר המצרי הצליח להפעיל בהצלחה רבה את כטב"מי התקיפה הטורקיים המתקדמים ביותר. מל"טים אלו משתמשים בתקשורת לוויינית ומסוגלים לשאת חימוש כבד, לשהות שעות ארוכות באוויר, ולבצע תקיפות כירורגיות ומדויקות של שיירות נשק נעות. 
  • איסוף מודיעין בזמן אמת: רמת הדיוק של הפגיעות במטרות ניידות של מיליציית ה-RSF מעידה על יכולת מודיעינית גבוהה, המשלבת מעקב לווייני וסנסורים מתקדמים שפרסה מצרים לאורך הגבול. 

• • הסבת בסיס אזרחי למבצעי (מזרח אווינאת): ההישג המרשים ביותר של המצרים הוא לוגיסטי – היכולת להפוך מנחת תעופה אזרחי נידח, המוקף שדות חיטה בלב המדבר המערבי, לבסיס צבאי סודי, פעיל ומאובטח מאוד. 
  • ניהול רכבת אווירית חשאית: הבסיס קלט במשך חודשים ארוכים מטוסי תובלה צבאיים מטורקיה ומרוסיה שהביאו חלפים וציוד, כל זאת תחת מעטה חשאיות שהצליח להסתתר מעיני הציבור עד לחשיפות המודיעיניות והלווייניות בתקשורת העולמית. 

• חוסר דיוק בתקיפות גבול (יוני 2026): התקיפות נגד מכרות הזהב באזור ואדי אל-עשאד פגעו בעיקר בכורים עצמאיים ובאזרחים לא חמושים, דבר המצביע על כך שכאשר מדובר בפעילות דינמית בגבול ולא בתקיפת שיירות אספקה מוגדרות, המודיעין הטקטי המצרי עדיין סובל מכשלים בזיהוי מטרות. 
• ללא הכרעה אסטרטגית: למרות המעורבות המצרית הטכנולוגית, חיל האוויר המצרי לא הצליח להביא לשבירת כוחו של ה-RSF, שממשיך להפעיל בעצמו כטב"מים ארוכי טווח מתוצרת סינית (המסופקים לו על ידי איחוד האמירויות). המלחמה נותרה במצב של "מלחמת התשה" קשה שבה אף צד אינו מסוגל להכריע באופן מוחלט.