"רק דרך איראן": המלכודת שמאחורי הצהרות השלום של קאליבאף

יו"ר הפרלמנט האיראני , מוחמד בקר קאליבאף, טען ביום ראשון, במהלך פגישה עם משלחת מנהיגים ממפלגת חיזבאללה הלבנונית, כי השגת שלום בלבנון "בלתי אפשרית אלא באמצעות איראן".

• מזכר ההבנות מול ארצות הברית ("הסכם אסלאמאבאד"): איראן וארה"ב חתמו לאחרונה על מזכר הבנות זמני (בתיווך פקיסטן וקטאר) שנועד להביא לעצירת מעשי האיבה. קאליבאף, שעומד בראש צוות המשא ומתן האיראני, מדגיש כי עצירת הלחימה בלבנון והגנה על "חזית ההתנגדות" שולבו כמטרות מרכזיות וקווים אדומים מבחינת טהרן במסמך זה. 
• תביעת בעלות על הריבונות הלבנונית: איראן מנסה למצב את עצמה כ"פטרון" הרשמי והבלעדי של לבנון. בהצהרתו, קאליבאף מבהיר לארה"ב, לישראל וגם לממשלת לבנון הרשמית, כי לא ניתן לעקוף את טהרן או להגיע להסדרים פנימיים בביירות ללא אישורה המפורש. 
• שימור מעמד חיזבאללה: בכירים איראנים טוענים כי ההבנות השיגו הכרה אמריקנית בהמשך נוכחותו של חיזבאללה בלבנון. קאליבאף מנסה להציג את הפסקת האש כהישג של "ציר ההתנגדות" ולא ככניעה או כהחלשה של שלוחתה בלבנון. 
• מסר פנימי לחיזבאללה: הפגישה נערכה בטהרן בשולי הלווייתו של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי. קאליבאף ביקש לנסוך ביטחון במשלחת הלבנונית ולהדגיש כי איראן תחת ההנהגה החדשה לא תפקיר את הארגון. 

1. שלילת קיומה של ישראל: במקביל לפגישות אלו, הבהיר קאליבאף במפורש: "אין לנו שלום עם ארצות הברית, ולא נכיר בישראל". הוא הדגיש כי המשא ומתן והלחימה הם שני כלים משלימים באותה אסטרטגיה שמטרתה להדוף את ישראל, ולא להשלים איתה. 
2. הגדרת "שלום" ו"יציבות" בראייה איראנית: כאשר האיראנים מדברים על "ביסוס שלום באזור", כוונתם היא להפסקת אש זמנית או קבועה (Ceasefire) שתנצור את האש ותמנע את השמדת הנכסים של איראן (כמו חיזבאללה), תוך שימור היכולת הצבאית שלהם לעתיד. 
3. התנגדות לנורמליזציה: המשטר האיראני מתנגד באופן מוחלט לכל הסכם מדיני רשמי או שלום ישיר בין מדינה ערבית כלשהי לישראל. המטרה האיראנית היא להכתיב את תנאי סיום הלחימה בלבנון דרך הערוץ שלה, ובכך למנוע מממשלת לבנון לחתום על הסכם נפרד שיכבול את ידיו של חיזבאללה.