עוקפת את וושינגטון: גרמניה בוחנת רכש טילי שיוט מסטארט-אפים ישראליים ואוקראיניים
משרד הביטחון הגרמני פנה לחברות סטארט-אפ ביטחוניות מישראל ומאוקראינה כדי לבחון רכש של טילי שיוט ארוכי טווח זולים, וזאת לאחר שארצות הברית (תחת ממשל טראמפ) ביטלה את פריסת טילי הטומאהוק האמריקאיים על אדמת גרמניה וגררה עיכובים באספקתם.
הפרטים המלאים על הפרשה כפי שנחשפו ביוני 2026 במסמכים פנימיים ובדיווחים של רשת פוליטיקו:
מה הסיפור ומהו הנשק הזה?
גרמניה מחפשת פתרון מהיר וזול שיענה על "כלכלת החימושים" החדשה, במטרה להרתיע את רוסיה (שהציבה טילי איסקנדר ואורשניק בקרבת אירופה), מבלי להיות תלויה לחלוטין במלאים האמריקאיים המדולדלים. היא בוחנת מספר חלופות טכנולוגיות מחברות קטנות וגמישות:
-
- ההצעה הישראלית-אמריקאית: חברת הסטארט-אפ החשאית Covenant Technologies (קובננט), שהוקמה ב-2024 על ידי המנכ"ל הישראלי-אמריקאי מיכאל קופמן וגייסה מעל 200 מיליון דולר מקרנות ענק (כמו Founders Fund של פיטר ת'יל). החברה מציעה את מערכת הטילים Anthem, שנועדה לייצור באירופה ובגרמניה.
- ההצעות האוקראיניות: חברת Fire Point האוקראינית מציעה את טיל השיוט FP-5 Flamingo, המגיע לטווח עצום של כ-3,000 קילומטרים ונושא ראש נפץ של טון (וכבר הוכח מבצעית בשטח רוסיה), לצד הצעה נוספת למל"ט-טיל סילוני בשם Bars.
מה גודל העסקה הפוטנציאלי והעלויות?
-
- עלות ליחידה: הטילים האוקראיניים מוערכים בכ-500,000 דולר בלבד ליחידה – מחיר הזול פי 5 מטיל טומאהוק אמריקאי.
- היקף פוטנציאלי: התוכנית המלאה של גרמניה (הכוללת ארבעה נתיבי הצטיידות שונים של טילים לטווחים קצרים וארוכים, היפר-סוניים וטילי שיוט עד שנת 2035) היא חלק מרשימת רכש ביטחוני רחבה בהרבה. לגבי הטילים הזולים הללו, המטרה היא פריסה ראשונית מהירה כבר בשנת 2027 ורכישה בכמויות מאסיביות ("במספרים גדולים"). חברות גרמניות כמו Diehl Defence כבר מנהלות מגעים לייצור משותף של הטיל האוקראיני על אדמת גרמניה.
האם ארה"ב תעמיד מכשולים?
כן, קיימים מכשולים פוליטיים ורגולטוריים משמעותיים מצד וושינגטון:
- חשש מהסלמה: גורמים רשמיים בארה"ב הביעו חשש שחימוש גרמניה בטילים המסוגלים לפגוע בעומק רוסיה יוביל לתגובת נגד חריפה מצד מוסקבה ולהסלמה ישירה.
- מדיניות רכיבי נשק: וושינגטון מעכבת את אישורי הייצוא של מערכות הטייפון והטומאהוק לגרמניה לפחות עד אמצע 2026 בשל אי-גיבוש מדיניות ייצוא ברורה. בנוסף, חברת Covenant הישראלית קשורה בטבורה למשקיעים וטכנולוגיות מארה"ב, מה שמעניק לממשל האמריקאי זכות וטו רגולטורית (ITAR) על מכירת הטילים. זו הסיבה המרכזית שגרמניה ובריטניה מנסות במקביל לפתח ולרכוש נשק ארוך טווח ללא רכיבים אמריקאיים בכלל, כדי לעקוף את המכשולים הללו.
