בין וושינגטון לדמשק: מאחורי הקלעים של הניסיון האמריקני לרתום את סוריה נגד חזבאללה ומאזן הכוחות

ד"ר אחמד מוואפק זידאן, יועץ לנשיאות סוריה, חשף כי ארצות הברית הציעה לדמשק להתערב צבאית בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות המהירות בלבנון, אך סוריה דחתה את ההצעה והבהירה כי לא תיקח חלק בהתערבות צבאית או ביטחונית בענייני לבנון.

• • החלשת חזבאללה: ארה"ב הציעה לסוריה לבצע תקיפות "כירורגיות" או פעולות ביטחוניות נגד חזבאללה בתוך שטח לבנון, במטרה להוביל לפירוק המיליציה מנשקה. 
  • ריסון ההשפעה האיראנית: שימוש בדמשק כחיץ המונע את המשך החימוש וההתעצמות של שלוחות איראן בלבנון. 
  • חיזוק הריבונות הלבנונית: עידוד סוריה לסייע לצבא לבנון להחיל את מרותו על כל שטח המדינה. 
  • חבילת תמריצים: בתמורה להתערבות, הוצעו לסוריה תמריצים כלכליים, סיוע בשיקום המדינה, והסדרה מדינית שתכלול את הסרת סוריה מרשימת המדינות תומכות הטרור. 

• • הכחשת פגישות: לאחר שהופצו דיווחים על הזמנת הנשיא א-שרע לבית הלבן ב-14 ביוני 2026, הבהיר הממשל האמריקני כי ביקור כזה אינו נכלל בתוכניות הנוכחיות.
  • הכחשה רשמית: גורמים אמריקניים הכחישו רשמית חלק מהדיווחים על הצעות להתערבות צבאית ישירה, ככל הנראה כדי להוריד את רמת המתיחות. 

• הזדמנות ביטחונית: ישראל רואה בשינוי השלטון בסוריה פוטנציאל לשיפור המצב הביטחוני בגבולה הצפוני, ובפרט בניתוק "ציר הרשע" בין איראן ללבנון. 
• חשדנות כלפי ההנהגה החדשה: למרות הנתק של א-שרע מאיראן, ישראל חוששת מהעבר האסלאמיסטי של בכירי הממשל החדש (כולל היועץ זידאן עצמו). 
• העדפת תיווך אמריקני: ישראל מעדיפה שכל הסדר בלבנון או מול סוריה יתבצע בחסות ארה"ב, תוך עמידה על כך שלא תתאפשר התבססות כוחות עוינים לאורך הגבול. 
• דיאלוג ישיר-עקיף: דווח כי ישראל וסוריה מקיימות שיחות דה-אסקלציה בתיווך אמריקני במטרה לשמר את הסכמי הפסקת האש מ-1974.

 

צבא סוריה החדש נגד חיזבאללה – יחסי כוחות

• • בנייה מחדש: סוריה פועלת במרץ לשיקום חיל האוויר ומערך ההגנה האווירית שלה, בסיוע טורקי צמוד. בישראל מזהים מאמצים להרחיב גם את יכולות הנשק הכבד, כולל יחידות שריון, ארטילריה ומערכות טילים.
  • שילוב כוחות אופוזיציה: חלק מפלגי המורדים לשעבר, כמו כוחות סוריה הדמוקרטית (SDF), שולבו בתוך כוחות הביטחון של הממשל החדש, מה שמחזק את כוח האדם אך יוצר אתגרים בפיקוד ובשליטה.
  • נוכחות גבולות: צבא סוריה עיבה את כוחותיו והגביר את פעילותו לאורך הגבולות, במיוחד מול חזבאללה בלבנון ובדרום המדינה.

• • פעולות נגד הברחות: בניגוד לעידן אסד, סוריה החדשה בראשות אחמד א-שרע פועלת לסיכול הברחות נשק לחזבאללה. צבא סוריה פתח במבצע לאיתור ואטימת מנהרות לאורך הגבול המשמשות את הארגון.
  • פירוק תשתיות: השלטון בדמשק ממקד מאמצים בפירוק התשתיות שבנה חזבאללה בתוך שטח סוריה ופועל לפגיעה בעמדות הארגון באזור בקעת הלבנון.
  • איום ישיר: סוריה הזהירה כי לא תסבול תוקפנות של חזבאללה נגדה, והשלטון אינו פוסל מהלך צבאי נגד הארגון בשל פעולותיו בתקופת אסד.

• • נחיתות מבצעית: למרות הרצון "לסגור חשבון", מומחים מעריכים כי לא בטוח שלצבא סוריה החדש יש כיום את היכולת המבצעית המלאה לפעול צבאית בתוך לבנון נגד הארגון.
  • חולשת המדינה: סוריה עדיין מתמודדת עם מגבלות משמעותיות, ביניהן כלכלה שברירית, שסעים עמוקים ואיומים פנימיים מצד דאע"ש ושרידי המשטר הקודם, המקשים עליה להקצות את כל משאביה לעימות חיצוני.
  • הרתעה הדדית: בעוד שחזבאללה נחלש משמעותית בשל המלחמה עם ישראל, משאביו המצומצמים ויכולות הפיקוד המופחתות שלו מונעים ממנו כרגע להוות איום קיומי משמעותי על ממשלת א-שרע.