המלחמה מהצללים: כך הפכה אזרבייג'ן למוקד המודיעין הישראלי נגד משמרות המהפכה

מפריסת מכשירי האזנה על הגבול ועד למבצע לחיסול רחמן מוגדהאם – הפרטים המלאים על "המוצב הקדמי" של המוסד וצה"ל.

דיווחים בתקשורת העולמית (ובראשם רשת CNN מה-5 ביוני 2026) חשפו כי ישראל הפעילה רשת חשאית של אתרים צבאיים ומודיעיניים במדינות הגובלות באיראן במהלך המלחמה עמה.

להלן הפרטים המרכזיים שעלו בדיווחים בתקשורת העולמית:

* היקף ומיקום הכוחות באזרבייג'ן: ישראל פרסה בחשאי כמה עשרות לוחמי יחידות עילית (קומנדו), אנשי מודיעין וסוכני מוסד בכמה מוקדים בדרום אזרבייג'ן. הכוחות פעלו במרחק של כ-96 ק"מ בלבד מהעיר האיראנית תבריז, שספגה תקיפות ישראליות במהלך המלחמה.
* משימות מבצעיות: הכוחות עסקו באיסוף מודיעין "חם", הפעלת כטב"מים (רחפנים) לצורך תצפית על צפון איראן והתקנת מכשירי האזנה לאורך הגבול. בנוסף, יחידות החילוץ והפינוי בהיטס של צה"ל (כמו 669) הוצבו באזור כעתודה למקרה של נפילת טייסים בשטח איראן.

* חיסול בכיר במשמרות המהפכה: לפי הדיווח, אחת הפעולות המשמעותיות שיצאו מאזרבייג'ן הייתה חיסולו (ב-4 במרץ) של רחמן מוגדהאם, ראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה, שישראל ייחסה לו תכנון ניסיון התנקשות בדונלד טראמפ ב-2024.
* התארגנות מוקדמת: ההכנות לפריסה החלו שבועות לפני פרוץ המלחמה. באמצע ינואר 2026, ישראל החלה בהתקנת ציוד מודיעיני בגבול באמצעות מטוסים חמקנים וכוחות מיוחדים.

* רשת אתרים אזורית: אזרבייג'ן הייתה רק חלק מרשת אתרים. דיווחים דומים (כולל ב-WSJ וב-NYT) חשפו בסיסים ומתקנים חשאיים נוספים:
* עיראק: בסיס לוגיסטי במדבר העיראקי שתמך במבצע האווירי ושימש כוחות קומנדו.

* איחוד האמירויות: הצבת סוללת "כיפת ברזל" וצוותי הפעלה.
* סומלילנד: הקמת עמדה צבאית ששימשה כנקודת עצירה למטוסים בטיסות ארוכות טווח לאיראן.
* תגובות: שגרירות אזרבייג'ן בארה"ב דחתה בתוקף את הדיווחים ומסרה כי לא אפשרה שימוש בשטחה לפעילות נגד מדינות שלישיות. ישראל הרשמית סירבה להגיב לפרסומים.