הגנרלים בולעים את המהפכה: משמרות המהפכה משתלטים על איראן בעוד ח'אמנאי מאבד אחיזה
דיווח: משמרות המהפכה מבצעים ארגון מחדש של מרכזי הכוח באיראן.
הסכסוך בתוך המשטר האיראני אינו עוד רק מאבק בין שמרנים לרפורמיסטים, כפי שהיה בשלבים קודמים. מאז ההתנקשות במנהיג העליון לשעבר עלי חמינאי בסוף פברואר, מנהיגי האופוזיציה האיראנית אומרים כי מרכזי הכוח בתוך טהרן נכנסו לשלב אינטנסיבי יותר, המאופיין בעליית האגף האידיאולוגי הקיצוני בתוך משמרות המהפכה ובניסיונותיו להשתלט על עמדות קבלת החלטות מרכזיות במדינה.
אם הדיווחים על "ארגון מחדש של מרכזי הכוח" באיראן נכונים, הרי שמדובר באחד התהליכים החשובים ביותר שמתרחשים כיום ברפובליקה האסלאמית מאז המשבר הביטחוני החריף של 2026. לאחר הפגיעה בשורת בכירים, המערכת האיראנית מנסה לבנות מחדש שרשרת פיקוד שתוכל לשרוד גם במקרה של חיסולים נוספים ולהבטיח את המשך שלטון המשטר.
מה עומד מאחורי הארגון מחדש?
נראה כי המשטר הגיע למסקנה שמבנה הפיקוד הריכוזי הישן פגיע מדי. לכן משמרות המהפכה מקדמים מודל מבוזר יותר ("Mosaic Defense"), שבו מוקדי כוח רבים יכולים להמשיך לפעול גם אם ההנהגה המרכזית נפגעת. מדובר בתהליך שנצפה גם בשיקום חיזבאללה לאחר המלחמות האחרונות.
מי מוביל את המהלך?
על פי מספר הערכות מחקריות ופרסומים מהחודשים האחרונים, הדמות הבולטת ביותר כיום היא אחמד וחידי, אשר הוזכר כבעל השפעה משמעותית על קבלת ההחלטות הביטחוניות והמדיניות של איראן בתקופת המשבר. במקביל מתחזק כוחו של מוחמד באקר זולקדר, איש משמרות המהפכה ותיק שנחשב לאחד הנציגים הבולטים של המחנה הנוקשה.
מי צפוי להשתלט על מרכז הכוח הראשי?
הערכות רבות מצביעות על כך שהכוח האמיתי עובר בהדרגה מהמערכת הדתית-אידיאולוגית אל הנהגת משמרות המהפכה. גם אם מבחינה פורמלית נשמרים מוסדות המדינה, בפועל קבוצה של מפקדי משמרות המהפכה ובכירים ביטחוניים מרכזת יותר ויותר סמכויות. דיווחים אחדים אף טענו כי "מועצה צבאית" הפכה לגורם המשפיע ביותר על קבלת ההחלטות האסטרטגיות במדינה.
במקביל, שמו של מוג'תבא ח'אמנאי ממשיך להופיע כמועמד בעל חשיבות למבנה השלטון העתידי, אך ישנן הערכות שהשפעתו תלויה במידה רבה בגיבוי של משמרות המהפכה.
מה המשמעות לגבי עתיד איראן?
ניתן לזהות ארבע מגמות מרכזיות:
- התחזקות המיליטריזציה של המשטר – משמרות המהפכה הופכים בהדרגה ממנגנון ביטחוני למרכז הכוח הפוליטי הראשי.
- פחות כוח לממסד הדתי המסורתי – אנשי דת ימשיכו לספק לגיטימציה אידיאולוגית, אך קבלת ההחלטות עשויה לעבור יותר ויותר לידי גנרלים ובכירים ביטחוניים.
- מדיניות חוץ תקיפה יותר – הנהגה הנשלטת על ידי משמרות המהפכה צפויה להדגיש הרתעה צבאית, פיתוח יכולות אסטרטגיות והמשך הפעלת שלוחות אזוריות.
- מאבק ירושה מתמשך – גם אם משמרות המהפכה מתחזקים, עדיין קיים מאבק על עיצוב המשטר לאחר עידן ח'אמנאי, ולכן צפויים חיכוכים בין מוקדי כוח שונים בתוך המערכת.
השורה התחתונה
הארגון מחדש אינו רק שינוי פרסונלי. הוא עשוי לסמן מעבר היסטורי של איראן מ"משטר של אנשי דת הנתמך בידי משמרות המהפכה" ל"משטר של משמרות המהפכה המשתמש באנשי הדת כמקור לגיטימציה". אם המגמה הזו תימשך, איראן של השנים הקרובות עשויה להיות מדינה צבאית-ביטחונית הרבה יותר, שבה הגנרלים יקבעו את הכיוון האסטרטגי והפוליטי של המדינה.
