"אלערביה": איראן וארה"ב מתקרבות להסכם זמני בן ארבעה שלבים . מה מאחורי ? ומה לגבי ישראל?

הדיווח של אל-ערביה אינו עומד לבדו. בשבועיים האחרונים הצטברו מספר דיווחים ממקורות שונים, כולל רויטרס, אקסיוס וגורמים אמריקאים, המצביעים על כך שוושינגטון וטהראן אכן בוחנות הסכם ביניים רב-שלבי ולא הסכם שלום מלא.

אילו סימנים מעידים שהדבר אכן קורה?

1. מעבר מדיבור על "ניצחון" לדיבור על "מזכר הבנות"

לפני מספר חודשים טראמפ דרש למעשה כניעה איראנית. כיום מדברים על מזכר הבנות זמני, הארכת הפסקת אש ותקופת מו"מ של 60 יום. זה שינוי משמעותי בשיח האמריקאי.

2. הורמוז הפך למוקד השיחות

כמעט כל ההדלפות מדגישות את פתיחת מצר הורמוז, פינוי מוקשים והחזרת השיט הבינלאומי. כאשר שני הצדדים מתחילים לדון בפרטים טכניים ולא בסיסמאות, בדרך כלל זה סימן שהמו"מ מתקדם.

3. איראן דורשת הקלות כלכליות ולא ניצחון צבאי

רויטרס דיווחה שאיראן מחפשת גישה לנכסים מוקפאים, הקלות ביצוא נפט והפחתת הלחץ הכלכלי. זה מעיד על מצוקה כלכלית ועל נכונות לקנות זמן באמצעות הסכם זמני.

4. ארה"ב מדברת על שלבים

הדלפות שונות מדברות על הפסקת אש, פתיחת הורמוז, שיחות גרעין והקלות סנקציות כצעדים נפרדים ולא כחבילה אחת. זה תואם בדיוק את רעיון "ארבעת השלבים".

איך עשוי להיראות ההסכם בארבעה שלבים?

לפי מכלול ההדלפות, ניתן להעריך שהמתווה יהיה:

שלב 1

• הארכת הפסקת האש.
• עצירת תקיפות ישירות.

שלב 2

• פתיחת מצר הורמוז.
• החזרת חופש השיט.

שלב 3

• שחרור חלק מהנכסים האיראניים.
• הקלות מוגבלות בסנקציות.

שלב 4

• פתיחת מו"מ על הגרעין, ההעשרה והסדרים אזוריים רחבים יותר.

 

מה המשמעות האסטרטגית?

אם ההסכם ייחתם:

ארה"ב תרוויח

• ירידה במחירי האנרגיה.
• פתיחת הורמוז.
• הימנעות ממלחמה ארוכה ויקרה.
• הישג פוליטי לטראמפ לפני הבחירות.

איראן תרוויח

• חמצן כלכלי.
• זמן לשיקום תשתיות שנפגעו.
• מניעת המשך שחיקה צבאית.
• שמירת המשטר ללא כניעה רשמית.

ומה לגבי ישראל?

כאן נמצאת הנקודה הרגישה ביותר.

לישראל יש אינטרס שונה במידה מסוימת מזה של וושינגטון.

בעוד שטראמפ מחפש:

• יציבות.
• פתיחת הורמוז.
• הורדת מחירי הנפט.
• הישג דיפלומטי.

חלק מהממסד הביטחוני והפוליטי בישראל עשוי להעדיף:

• פירוק משמעותי יותר של תוכנית הגרעין.
• החלשת משמרות המהפכה.
• צמצום השפעת איראן בלבנון, סוריה ועיראק.

לכן הסכם ביניים עלול ליצור מצב שבו ארה"ב אומרת: "עצרנו את המלחמה והשגנו יציבות."

ואילו בישראל ישאלו: "האם באמת נפתרה הבעיה האיראנית או רק נדחתה?"

האם ישראל תיאלץ להשתלב?

אם וושינגטון וטהראן—יגיעו להבנות רשמיות, יהיה קשה מאוד לישראל לפעול בניגוד מוחלט לקו האמריקאי.

לכן סביר יותר שנראה:

• לחץ אמריקאי לריסון פעולות ישראליות.
• דרישה להימנע מצעדים שעלולים למוטט את ההסכם.
• ניסיון לשלב את ישראל במנגנוני פיקוח ומודיעין במקום בהמשך הסלמה צבאית.

עם זאת, אם ישראל תשתכנע שאיראן מנצלת את ההסכם כדי לשקם יכולות גרעין או טילים, עלול להיווצר בהמשך חיכוך מחודש בין ירושלים לוושינגטון.

השורה התחתונה

לראשונה מאז תחילת העימות, קיימים כמה סימנים ממשיים לכך שארה"ב ואיראן מתקרבות להסכם ביניים רב-שלבי. המטרה אינה שלום היסטורי אלא הקפאת המשבר וקניית זמן. עבור טראמפ זה הישג מדיני וכלכלי; עבור איראן זה חבל הצלה. עבור ישראל, לעומת זאת, השאלה המרכזית תהיה האם ההסכם פותר את האיום האיראני – או רק דוחה אותו לשלב הבא.