מלחמת הצללים הפיננסית: כיצד איראן עקפה את הסנקציות באמצעות רשת קריפטו בינלאומית ו…. נתפסה!

הוול סטריט ג'ורנל, בדיווח שפורסם ביום חמישי, 12 במאי, דיווח על תפקידו של באבק זנג'אני ורשתו ב"מתן משאבים כספיים עצומים" עבור משמרות המהפכה, באמצעות בורסת המטבעות הקריפטוגרפיים הגדולה בעולם. על פי דיווח זה, מעשיו של באבק זנג'אני נמשכו לפחות עד לפני מספר חודשים.

האירוע שנחשף ב־The Wall Street Journal אינו עוד סיפור של הברחת כספים רגילה, אלא תיאור של מנגנון פיננסי חשאי ומתוחכם שנועד לאפשר לאיראן לעקוף את הסנקציות האמריקאיות ולהמשיך להזרים כספים למשטר, ל־Islamic Revolutionary Guard Corps ולפרויקטים צבאיים שונים.

מי הוא באבק זנג'אני?

Babak Zanjani הוא אחד מאנשי העסקים הידועים ביותר באיראן בתחום עקיפת הסנקציות.

כבר לפני יותר מעשור הוא הואשם בהסתרת הכנסות מנפט איראני, נעצר, נידון למוות, ולאחר מכן עונשו הומתק. לפי הדיווחים, בשנים האחרונות הוא חזר לפעילות ואף הפך לאחד המפעילים המרכזיים של מערכות פיננסיות חלופיות עבור המשטר האיראני.

מה בדיוק עשה זנג'אני?

לפי תחקיר ה־WSJ, זנג'אני בנה רשת של חשבונות קריפטו שפעלה דרך Binance ודרך בורסות קריפטו הקשורות אליו בשם Zedcex ו־Zedxion.

המערכת פעלה במספר שכבות:

• פתיחת חשבונות רבים על שמות קרובי משפחה, שותפים ומנהלים.
• שימוש באותם מחשבים וכתובות גישה כדי לשלוט בחשבונות שונים.
• העברת כספים דרך מטבעות קריפטוגרפיים במקום דרך בנקים רגילים.
• טשטוש מקור הכסף באמצעות שרשרת ארוכה של עסקאות.
• המרת הכנסות מנפט, סחר בינלאומי ועסקאות ממשלתיות לנכסים דיגיטליים.

למעשה, במקום להעביר דולרים דרך בנקים שעלולים להיחסם על ידי ארה"ב, הכסף עבר דרך ארנקי קריפטו, חשבונות מסחר ובורסות בינלאומיות.

מהו הסיפור של 850 מיליון הדולר?

לפי מסמכי פנים של Binance שנחשפו ב־WSJ, רשת הקשורה לזנג'אני ביצעה עסקאות בהיקף של כ־850 מיליון דולר במשך כשנתיים. רוב הפעילות עברה דרך חשבון מרכזי אחד.

חשוב להבין:

הסכום של 850 מיליון דולר אינו בהכרח רווח נקי.

זהו היקף העסקאות שעבר דרך המערכת.

גורמי אכיפה ומומחי מימון טרור העריכו כי מתוך היקף זה, כ־425 מיליון דולר שימשו בפועל למימון פעילות צבאית וגורמים הקשורים למשטר האיראני.

האם ארה"ב עלתה על ההונאה?

כן — אבל לא מיד.

לפי הדיווחים, חוקרי הציות (לכללים) של Binance עצמם זיהו דפוסים חריגים:

• חשבונות רבים שנכנסו מאותם מכשירים.
• קשרים משפחתיים בין בעלי החשבונות.
• זרימות כספים הקשורות לאיראן.
• סימנים קלאסיים של הלבנת הון ועקיפת סנקציות.

הבעיה מבחינת ארה"ב היא שחלק מהחשבונות המשיכו לפעול במשך חודשים ארוכים גם לאחר שעלו חשדות פנימיים.

כיום:

• United States Department of the Treasury הטיל מחדש סנקציות על זנג'אני.
• קיימות חקירות אמריקאיות לגבי השימוש בפלטפורמות קריפטו לעקיפת הסנקציות.
• גופי מודיעין פיננסי עוקבים אחרי רשתות נוספות הקשורות לאיראן.

כמה כסף באמת הגיע לידי איראן?

לפי הערכות המופיעות בדיווחי ה־WSJ ובמקורות המצטטים אותם:

• כ־850 מיליון דולר עברו דרך המערכת שנבדקה.
• כ־425 מיליון דולר מתוכם הוערכו ככספים ששימשו למימון פעילות המשטר והמערכת הצבאית.
• בנוסף, חוקרים זיהו רשתות איראניות נוספות שהעבירו סכומים גדולים בהרבה, כאשר חלק מהדיווחים מדברים על יותר מ־1.7 מיליארד דולר ברשתות נוספות הקשורות לאיראן.

למה הפרשה מדאיגה את וושינגטון?

מפני שהיא מצביעה על שינוי משמעותי:

בעבר איראן הסתמכה על בנקים חשאיים, חברות קש ועסקאות זהב כדי לעקוף סנקציות.

כיום, לפי החשד, היא משתמשת יותר ויותר במטבעות קריפטוגרפיים, בורסות מסחר גלובליות ורשתות דיגיטליות שמקשות מאוד על זיהוי וחסימה מיידיים.

מבחינת הממשל האמריקאי, המשמעות היא שסנקציות פיננסיות מסורתיות הופכות לפחות אפקטיביות כאשר מדינות כמו איראן מצליחות לבנות תשתיות פיננסיות מבוססות קריפטו שפועלות מחוץ למערכת הבנקאית הקלאסית.