חוק אמריקאי חדש יעניק לישראל "גישה חסרת תקדים" לטכנולוגיה צבאית ותשלב מערכות צבאיות ישראליות בשרשראות אספקה צבאיות קריטיות של ארה"ב
סעיף הקבור במסגרת חוק הגנה אמריקאי גדול עשוי להעמיק משמעותית את האינטגרציה הצבאית והטכנולוגית בין ארה"ב לישראל , מה שעורר ביקורת מצד פעילים ופקידים לשעבר שאומרים כי הדבר יקשה בהרבה על מאמצים עתידיים לצמצם את הקשרים הצבאיים בין שתי המדינות.
ההצעה, המכונה "יוזמת שיתוף הפעולה הטכנולוגי הביטחוני בין ארצות הברית לישראל", מופיעה כסעיף 224 בטיוטת ועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים לחוק הרשאת ההגנה הלאומית (NDAA) לשנת הכספים 2027, הצעת החוק השנתית הקובעת את מדיניות הצבא וסדרי העדיפויות בהוצאות של ארה"ב.
הצעת החוק נמצאת בשלב מוקדם וחייבת לעבור את שני בתי הקונגרס לפני שתהפוך לחוק. ועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים צפויה להתחיל לדון בחקיקה בתחילת יוני.
על פי מסמכי הוועדה, סעיף 224 ידרוש משר ההגנה האמריקאי למנות "סוכן ביצוע" האחראי על תיאום שיתוף הפעולה הטכנולוגי הביטחוני בין ארה"ב לישראל, כולל מחקר, פיתוח, בדיקות, שיתוף פעולה תעשייתי ושילוב טכנולוגי.
ההצעה חורגת בהרבה מעבר לסיוע צבאי ושיתוף פעולה קיים בתחום ההגנה מפני טילים, ועשויה להטמיע טכנולוגיות וחברות הגנה ישראליות עמוק יותר במערכת הצבאית-תעשייתית של ארה"ב.
ג'וש פול, בכיר לשעבר במחלקת המדינה האמריקאית שהתפטר מתפקידו עקב תמיכת ממשל ביידן במלחמת ישראל בעזה ומאוחר יותר ייסד את קבוצת הסנגוריה "מדיניות חדשה", אמר לאל ג'זירה כי הצעד נועד להקשות בהרבה על שינויים עתידיים במדיניות כלפי ישראל.
"מה שהקונגרס מנסה לעשות כעת הוא למצוא דרכים שונות להטמיע את הקשר כה עמוק בבסיס התעשייה הביטחונית של אמריקה עצמה, עד שבלתי אפשרי לעקור אותו מהשורש", אמר פול.
בסרטון שפורסם ברשתות החברתיות ביום שישי, הזהיר פול כי ההצעה תעניק לישראל "גישה חסרת תקדים" לטכנולוגיה צבאית אמריקאית ותשלב מערכות הגנה ישראליות בשרשראות אספקה צבאיות קריטיות של ארה"ב
סעיף חוק חדש בחוק הרשאת ההגנה הלאומית יעניק לישראל גישה חסרת תקדים לטכנולוגיה אמריקאית ויכריח את צבא ארצות הברית לשלב טכנולוגיות הגנה ישראליות בשרשרת האספקה הצבאית הקריטית שלנו, מה שיעניק לישראל יתרון אדיר על סדרי העדיפויות הביטחוניים של אמריקה עצמה", אמר.
תומכי ישראל ממסגרים זאת כדרך להרחיב את שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בתחומים כמו בינה מלאכותית, לוחמת סייבר, כטב"מים, הגנה מפני טילים וטכנולוגיות מתפתחות אחרות.
ארה"ב וישראל כבר מפתחות במשותף מערכות הגנה מפני טילים, כולל כיפת ברזל, קלע דוד וחץ.
עם זאת, אנליסטים ב- Responsible Statecraft טענו כי סעיף 224 עשוי לייצג שינוי רחב יותר באופי מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל, ולהרחיק אותה ממערכת המבוססת בעיקר על סיוע צבאי לכיוון אינטגרציה תעשייתית וטכנולוגית עמוקה יותר.
הפרסום המקוון קבע כי הצעד מניח את היסודות לייצור משותף של נשק, הסכמי רישוי, שותפויות מחקר והרחבת שיתוף פעולה בין מגזרים, כולל בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות, טכנולוגיית סייבר, מחשוב קוונטי וביוטכנולוגיה.
ישנן גם חששות כי שילוב ייצור ביטחוני ופיתוח טכנולוגי עלול להקשות על ניסיונות עתידיים של ממשלים אמריקאים להגביל את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל מבחינה פוליטית ומוסדית.
ההצעה מגיעה על רקע דיון מתמשך בוושינגטון על התמיכה הצבאית של ארה"ב בישראל בעקבות מלחמת עזה ומלחמת ישראל איראן. (קרדיט: ניו ערב)
