ארה"ב תוקפת את מעמקי ה-"דיפ סטייט" של חיזבאללה. חלק ב'

טקטיקת לחץ לפני משא ומתן?

גם העיתוי לא היה נורמלי. הסנקציות הגיעו על רקע לחץ אמריקאי גובר על לבנון בנוגע לסוגיית פירוק הנשק של חיזבאללה ומהלך המשא ומתן המתמשך בחסות ארצות הברית בין לבנון לישראל.

אל-שידיאק סבור כי עיתוי הסנקציות, ערב פגישות ביטחוניות ופוליטיות, "אינו נפרד ממהלך המשא ומתן המתמשך, אלא נופל כחלק ממדיניות לחץ שמטרתה לדחוף את הצדדים הלבנוניים לעבר אפשרויות ברורות יותר".

הוא מוסיף כי לאחר מלחמת 2024 והפסקת האש, "ברי והממסד הצבאי היו צריכים לנקוט צעדים החלטיים יותר בנוגע לנשק של חיזבאללה", בהתחשב בכך שהמשך "מדיניות הדחיינות והבריחה מהבעיה העמידה את תנועת אמל ואת שירותי הביטחון, ובמיוחד את צבא לבנון, תחת לחץ ישיר".

באשר לנאדר, הוא סבור כי "עיתוי הסנקציות לפני סבבי המשא ומתן מהווה טקטיקת לחץ אמריקאית וישראלית שמטרתה להחליש את מעמדה של המשלחת הלבנונית", אך הוא מביע פסימיות לגבי סיכויי הצלחת המשא ומתן, בהתחשב בכך ש"הצד שמנהל משא ומתן אינו אותו צד שנלחם", בהתייחסו להבדל בין המדינה הלבנונית לחיזבאללה. 

תגובות לבנוניות ואיראניות

בתגובה להצהרת משרד האוצר האמריקאי, אישר פיקוד צבא לבנון כי "כל הקצינים וחברי המוסד הצבאי מבצעים את תפקידיהם הלאומיים במקצועיות, באחריות ובמשמעת מירביים, בהתאם להחלטות ולהנחיות שהוציא הפיקוד".

פיקוד הצבא הדגיש כי "נאמנותם של אנשי הצבא היא אך ורק למוסד הצבאי ולמולדת", וכי הם מחויבים למלא את תפקידיהם "הרחק מכל שיקול או לחץ אחר".

לעומת זאת, חיזבאללה ראה בתקיפה נגד קצינים בצבא ובביטחון הציבור "ניסיון להכפיף את מוסדות הביטחון הלבנוניים לתנאי אפוטרופסות אמריקאית".

תנועת אמל, מצידה, תיארה את הסנקציות כ"בלתי מקובלות ולא מוצדקות", בהתחשב בכך שהן מכוונות נגד התנועה ותפקידה הפוליטי.

יותר מסתם קנסות כספיים

השפעת הסנקציות שהטיל משרד בקרת נכסים זרים (OFAC) של משרד האוצר האמריקאי אינה מוגבלת למימד הפוליטי בלבד. לדברי מורסל, משמעותן הקפאת כל נכס שיש להם בתוך ארצות הברית, מניעת חברות ויחידים אמריקאים להתעסק איתם, ודחיפה לבנקים ומוסדות בינלאומיים להימנע מלהתעסק איתם מחשש לסנקציות משניות, מה שמציב אותם למעשה בבידוד פיננסי ופוליטי רחב.

אל-שידיאק מצידו מזהיר כי הסנקציות הנוכחיות עשויות להוות "הקדמה להסרת הכיסוי הפוליטי והביטחוני מדמויות שארצות הברית וישראל רואות כחלק מהסביבה התומכת בחיזבאללה", בציפייה ל"הסלמה בלחץ האמריקאי אם המדינה הלבנונית לא תנקוט בצעדים שוושינגטון רואה בהם כעולים בקנה אחד עם נתיב שיקום המדינה וההסדר שהיא דוחפת אליו".

מה שבטוח הוא שוושינגטון לא מכוונת הפעם לחיזבאללה כארגון, אלא למבנה הפוליטי והביטחוני המאפשר לו להישאר שחקן מפתח בתוך המדינה הלבנונית.