ארה"ב תוקפת במעמקי ה-"דיפ סטייט" של חיזבאללה. חלק א'
הסנקציות האמריקאיות בלבנון חרגו מעבר לפגיעה בפוליטיקאים וברשתות פיננסיות המקושרות לחיזבאללה, והפעם הגיעו ללב מוסדות הביטחון הרשמיים, בהסלמה חסרת תקדים שחושפת שינוי באופי העימות האמריקאי עם חיזבאללה ובהשפעתה בתוך המדינה הלבנונית.
לראשונה מסוגו, משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על שני קצינים בשירות פעיל בצבא לבנון ובמחלקת הביטחון הכללי, במקביל לתקיפות נגד חברי פרלמנט ובכירים מחיזבאללה ומתנועת אמל, בעלת בריתה הפוליטית הבולטת ביותר.
הצעד האמריקאי נראה כמעבר ממדיניות של לחץ ישיר על חיזבאללה למדיניות של התמקדות במה שוושינגטון מחשיבה כרשת הכיסוי הפוליטי והביטחוני המאפשרת לה לשמור על השפעתה בתוך מוסדות המדינה הלבנוניים.
משרד האוצר האמריקאי הודיע ביום חמישי כי הוסיף תשעה בני אדם לרשימות הסנקציות שלו במסגרת חוקי המאבק בטרור.
שר האוצר האמריקאי, סקוט ביסנט, אמר כי "חיזבאללה הוא ארגון טרור ויש לפרק אותו לחלוטין מנשקו", והדגיש כי וושינגטון תמשיך לפגוע בגורמים ש"חדרו לממשלת לבנון" ותאפשר למפלגה להמשיך את קמפיין השלום ולחסום את תהליך השלום.
תקיפה חסרת תקדים
ההיבט הבולט ביותר של הסנקציות החדשות היה הפעם ביטחוני, שכן הן כוונו נגד קצינים המשרתים במוסדות ביטחון רשמיים.
הרשימה כללה את תא"ל ח'טר נאצר אל-דין, ראש מחלקת הביטחון הלאומי במנהלת הביטחון הכללי, ואת קולונל סאמר חמאדה, ראש סניף דאחיה במנהלת המודיעין של צבא לבנון.
משרד האוצר האמריקאי האשים את שני הקצינים במתן מידע מודיעיני חשוב לחיזבאללה במהלך השנה האחרונה.
משקיפים ראו בהתפתחות זו נקודת מפנה ביחסים בין וושינגטון למוסדות הביטחון הלבנוניים, ומסר ברור לפיו ה"חסינות" שממנה נהנו שירותי הביטחון בעבר אינה קיימת עוד.
בהקשר זה, בריגדיר גנרל בדימוס ג'ורג' נאדר סבור כי התערבות פוליטית במוסדות הביטחון והצבא בלבנון היא "עניין ידוע ולא נעשה במחשכים", ואומר כי "מינויים צבאיים במסגרת מכסת השיעים כפופים מזה שנים לאיזונים הקשורים לתנועת אמל ולחיזבאללה".
נאדר הוסיף כי ממשלות לבנוניות עוקבות חוקקו, באמצעות הצהרותיהן המיניסטריאליות, את המשוואה של "צבא, עם והתנגדות", מה שאילץ את המוסדות הצבאיים להתייחס לחיזבאללה כעובדה מוגמרת.
מסרים ל"דיפ סטייט"
המסר העיקרי של הסנקציות האמריקאיות, לדברי העיתונאי עימאד שידיאק, מכוון כלפי מה שהוא מתאר כ"דיפ סטייט" בלבנון.
בראיון לאתר "אל-חורה", הצהיר אל-שידיאק כי "הכללתו של קצין במחלקת הביטחון הכללי שאינו נושא בתפקיד ניהולי רגיש מאשרת כי הסנקציות הן בעיקרן פוליטיות, לאור האמונה האמריקאית הגוברת כי הרשויות הלבנוניות אינן פועלות כנדרש בהתמודדות עם חיזבאללה, וכי מדיניות העמדות האפורות אינה מקובלת עוד על וושינגטון".
באשר למאהסן מורסל, חוקרת פשעים פיננסיים וכלכליים, היא מתארת את נושא קציני הביטחון כ"רגיש ביותר", בהתחשב בכך שהכללת קצינים נוכחיים בשירות ברשימות הסנקציות "מהווה מסר ישיר לשירותי הביטחון הלבנוניים שכל שיתוף פעולה עם חיזבאללה עלול להכניס את בעליו למעגל המטרות".
כפי שרואה זאת מורסל , הסנקציות נושאות מסר להנהגת צבא לבנון בנוגע ליישום הבנות ביטחוניות לאחר מלחמת 2024, ובמיוחד בנוגע לסוגיית הנשק מדרום לליטאני.
ברי תחת לחץ
הכללתן של דמויות מתנועת אמל הייתה לא פחות משמעותית מהתקיפה המכוונת על הקצינים. הסנקציות כללו את אחמד בעלבקי, הידוע בקשריו הקרובים עם יו"ר הפרלמנט נביה ברי, וכן את עלי צפאווי, המפקד הצבאי של התנועה בדרום לבנון.
משרד האוצר האמריקאי מסר כי שני הגברים תיאמו עם חיזבאללה פעילויות ביטחוניות וצבאיות, כולל מבצעים משותפים נגד ישראל.
זוהי התקיפה הישירה הראשונה נגד דמויות בולטות מחוגו הקרוב של ברי מאז הסנקציות שהוטלו בשנת 2020 על השר לשעבר עלי חסן חליל.
הסנקציות כללו גם דמויות פוליטיות הקשורות לחיזבאללה, בעיקר השר לשעבר מוחמד פניש, וחברי פרלמנט בגוש הפרלמנט של המפלגה חסן פדלאללה, חוסיין חאג' חסן ואברהים מוסאווי. משרד האוצר מסר כי אנשים אלה פועלים באופן ישיר או עקיף עבור חיזבאללה או בהוראתו, בנוסף למוחמד רזא שיבאני, שגריר איראן המיועד בלבנון.
נאדר מאמין כי הסנקציות נועדו לדחוף את ברי ל"שיתוף פעולה בנושא פירוק חיזבאללה מנשקו והסרת הכיסוי הפוליטי ממנו".
מצדה, מורסל אומרת שברי "מתמודד עם לחץ גובר פנימי וחיצוני", וציינה כי "הוא סמך על ביסוס הפסקת האש ומעבר מאוחר יותר למשא ומתן, בעוד שהממשל האמריקאי נראה נחוש לקדם את תהליך המשא ומתן כעדיפות עליונה בשלב הנוכחי".
מורסל גם מאמין שהסנקציות "משקפות את התעקשותה של וושינגטון לא להפריד בין הזרועות הפוליטיות והצבאיות של חיזבאללה".
באשר לאל-שידיאק, הוא מציין כי מדיניותו של ברי, ש"עיגל את הפינות בשנים האחרונות", הגיעה לקצה גבול היכולת שלה, בעוד שמרחב התמרון הפך צר מאי פעם.
