גם אוגנדה מתחילה לבנות סכרים על הנילוס. מצרים מנסה לקנות השפעה על פרוייקטים אלו. פרטים
בניגוד לשנים עברו, בהן מצרים הביעה התנגדות נחרצת למיזמי סכרים במעלה הנהר, כיום היא מאמצת אסטרטגיה של שיתוף פעולה ומימון פרויקטים באוגנדה. זאת במטרה ליצור חזית מאוחדת מול אתיופיה, הממשיכה לקדם סכרים חדשים על הנילוס הכחול באופן חד-צדדי.
להלן פירוט הפרויקטים ועמדות המדינות נכון למאי 2026:
הפרויקטים המדוברים
- באוגנדה (על הנילוס הלבן): מצרים התחייבה לממן ולהקים שלושה סכרים חדשים – איאגו (Ayago), קיבו (Kibo) ו-אוהורו (Uhuru) – בהספק כולל של 1,600 מגה-וואט. סכר איאגו לבדו צפוי לספק כ-800-1,000 מגה-וואט.
- באתיופיה (על הנילוס הכחול): אתיופיה פרסמה מכרזים להקמת שלושה סכרים חדשים במעלה הזרם של סכר הרנסאנס (GERD): קראדובי (Karadobi), מנדאיה (Mandaya) ו-מביל/בקו אבו (Mabil/Beko Abo). הספקם הכולל נאמד ב-5,700-10,000 מגה-וואט.
עמדות ותגובות המדינות
| מדינה | עמדה ותגובה |
|---|---|
| מצרים | תמיכה באוגנדה וזעם על אתיופיה. מצרים משתמשת ב"דיפלומטיית פנקס צ'קים" ומממנת את הסכרים באוגנדה כדי להוכיח שניתן לנצל את הנילוס בהסכמה מבלי לפגוע במדינות המורד. במקביל, היא מגדירה את המכרזים החדשים של אתיופיה כ"איום קיומי" ומנסה לבודד אותה מדיפלומטית. |
| אתיופיה | קידום חד-צדדי. אתיופיה דוחה את טענות מצרים וממשיכה בתוכניותיה להפוך ליצואנית האנרגיה הגדולה באפריקה. היא טוענת לזכותה הריבונית להקים סכרים בשטחה ומסרבת לחתום על הסכמים מחייבים המגבילים את מכסות המים שלה. |
| אוגנדה | שיתוף פעולה עם מצרים. אוגנדה התקרבה למצרים בשנים האחרונות (חתימה על הסכמי מודיעין ושיתוף פעולה במים) ומקבלת ממנה סיוע כספי וטכני לבניית התשתית האנרגטית שלה, תוך שמירה על יחסים פרגמטיים עם כל הצדדים. |
סטטוס נוכחי: מצרים פועלת כעת להקמת "קרן פיתוח למדינות אגן הנילוס" (Nile Development Fund) דרכה היא מזרימה מיליוני דולרים לפרויקטים באוגנדה, בניסיון למנוע ממנה להצטרף לציר האתיופי.
