סערה בעולם הפסיכיאטריה: תיאוריה אלטרנטיבית לגבי המקור הביולוגי של סכיזופרניה

יוצרת התוכן לילית מארה (Lilith Mara) הפעילה במיוחד בטיקטוק (עם כ-258,000 עוקבים), מציגה תיאוריה אלטרנטיבית לגבי המקור הביולוגי של סכיזופרניה, שעוררה הדים רבים ברשת ומערערת על התפיסות הפסיכיאטריות המקובלות:

בתיאוריית "התלמוס הדולף" (Leaky Thalamus) היא טוענת, כי סכיזופרניה אינה קשורה ישירות לעודף בדופמין כפי שנהוג לחשוב, אלא נגרמת כתוצאה מכשל בסינון המידע החושי בתלמוס (האיבר במוח המתווך קלט חושי). לדבריה, "דליפה" זו גורמת להצפה חושית קשה: המוח מנסה תמיד למצוא היגיון במידע חסר או משובש. כאשר מנגנון הסינון נכשל, המוח "ממציא" מידע כדי להשלים את הפערים, מה שמוביל להזיות ופרנויה. לדבריה, המחלה קשורה לבעיות בוויסות רמות הגלוקוז במוח ותרופות אנטי-פסיכוטיות הקיימות בשוק, רק "ממסכות" את הסימפטומים במקום לטפל בשורש הבעיה החוזרת לתלמוס, היות ותעשיית התרופות אינה מעוניינת לממן מחקרים בכיוון זה מאחר ש"אנשים חולים מכניסים יותר כסף מאנשים בריאים".

כמה התאוריה אמינה?
התלמוס אכן מתפקד כ"מסנן" המידע החושי במוח, ומחקרים פסיכיאטריים מראים כי תפקודו ומבנהו נפגעים אצל חולי סכיזופרניה. אך התאוריה לוקה בהפשטת יתר קיצונית: סכיזופרניה היא מחלה מורכבת שאינה נגרמת מגורם בודד. היא משלבת גנטיקה, שינויים מבניים במוח ורשת מורכבת של מוליכים עצביים (כולל דופמין). הטענות של המשפיענית לגבי ההקשר לתזונה ולוויסות גלוקוז כגורם ישיר, וכן הטענה ש"ביג פארמה" מסתירה את חקר התלמוס, אינן מבוססות. מחקרים על מנגנונים שאינם דופמין ממומנים ומפורסמים בגלוי.

הסרטון עורר דיונים רבים ברשת, ורופאים ופסיכיאטרים מיהרו להגיב ולהבהיר, שאמנם התלמוס נחקר בהקשר לסכיזופרניה, אך מדובר בהסבר פשטני וחלקי שאינו מחליף את הצורך בטיפול רפואי מבוסס מדע: פסיכיאטרים ברשתות החברתיות הדגישו, כי סרטונים מסוג זה עלולים להיות מסוכנים משום שהם מעודדים חולים להפסיק נטילת תרופות אנטי-פסיכוטיות מצילות חיים על בסיס תיאוריות לא מבוססות. אף שהתרופות הקיימות אינן מושלמות, הן הטיפול המוכח והיעיל ביותר כיום למניעת פסיכוזה חריפה.

קרדיט: ערוץ אנליזה ניוז    קרדיט לתמונות: ויקיפדיה