נשיא קרואטיה, זוראן מילנוביץ', מסרב לאשר את מינוי שגריר ישראל החדש. ספויילר: נשיא חסר סמכויות ולא משפיע בעליל
נשיא קרואטיה, זוראן מילנוביץ', מסרב באופן חסר תקדים לאשר את מינויו של שגריר ישראל המיועד, ניסן אמדור. סירוב זה נובע משילוב של התנגדותו העיקשת של הנשיא למדיניות ממשלת ישראל והמלחמה בעזה, לצד עימות פוליטי פנימי חריף שלו מול הממשלה הקרואטית.
האירוע מהווה משבר דיפלומטי תקדימי בין המדינות, אך נכון לעכשיו הוא כמעט ולא פגע בקשרי המסחר הבילטרליים.
1. הסיבות לסירוב הנשיא
-
- התנגדות חריפה למדיניות ישראל: מילנוביץ', המזוהה עם השמאל, מחזיק בעמדות אנטי-ישראליות מובהקות. מאז אוקטובר 2023 הוא מבקר בחריפות את פעולות צה"ל, האשים את ישראל בביצוע "פשעי מלחמה וטיהור אתני", ואף התבטא באופן פוגעני כשאמר שאינו רוצה ב"חיידקים וזיהומים" ישראליים או איראניים בקרואטיה. לשכתו הצהירה רשמית כי לא יוענק אישור לשגריר בשל "מדיניות הרשויות הנוכחיות בישראל".
- סכסוך פוליטי פנימי בקרואטיה: קרואטיה מנוהלת תחת משטר שבו הנשיא (מילנוביץ') והממשלה הימנית נמצאים ביריבות פוליטית עמוקה. בעוד שהממשלה הקרואטית ומשרד החוץ שלה תומכים בישראל ומנהלים איתה יחסים חמים, הנשיא משתמש בסמכותו למינויי שגרירים כדי לנגח את הממשלה. הוא מעכב במקביל גם מינויים של שגרירים קרואטים ברחבי העולם.
- הפרת פרוטוקול לכאורה: מילנוביץ' האשים את ישראל בכך שהכריזה על מינוי השגריר בתקשורת בנובמבר 2025 עוד לפני שקיבלה ממנו אישור רשמי, מה שלטענתו מהווה "הפרה של כלל דיפלומטי בלתי כתוב".
2. משמעות הצעד
- פגיעה בפרוטוקול הדיפלומטי: זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה של קרואטיה ששגריר זר נדחה רשמית על ידי הנשיא.
- עקיפת החרם באמצעות "ממונה על היחסים": מכיוון שהשגריר הנוכחי (גארי קורן) מסיים את תפקידו, השגריר המיועד ניסן אמדור ייאלץ להגיע לזאגרב במעמד נמוך יותר של ממונה על היחסים (Chargé d'affaires). דרג זה מאפשר לו לנהל את השגרירות בפועל, מאחר שהוא דורש את אישור הממשלה המקומית בלבד ואינו מצריך הגשת כתב אמנה רשמי לנשיא.
- תקיעות הדדית: המשבר עובד לשני הכיוונים. בעקבות הסכסוך הפנימי בקרואטיה, גם שגרירת קרואטיה בישראל, וסלה מרדן קוראץ', ממשיכה לכהן בתפקידה מעבר לזמן המקובל (כבר כ-8 שנים) מכיוון שהנשיא מסרב לחתום על מינוי מחליף עבורה.
3. ההשפעה על קשרי המסחר
קשרי המסחר בין ישראל לקרואטיה כמעט ולא נפגעו מהיחס של הנשיא. הסיבות לכך מגוונות:
- הפרדה בין הנשיא לממשלה: הממשלה המקומית בקרואטיה ומשרד החוץ שלה ממשיכים לטפח את הקשרים הכלכליים והמדיניים עם ישראל. רק לאחרונה נפגשו שרי החוץ של שתי המדינות בברלין והדגישו את היחסים החיוביים.
- הסכמי סחר חופשי חזקים: קרואטיה חברה באיחוד האירופי, ולכן הסחר איתה מעוגן תחת הסכמי הסחר החופשי הרשמיים והרחבים שבין ישראל לאיחוד האירופי, שאינם מושפעים מגחמות של מנהיג ספציפי.
- שיתופי פעולה קיימים: הכלכלה בין המדינות נשענת על פרויקטים בתחומי התיירות (הנחשבת ליעד פופולרי מאוד עבור ישראלים), החקלאות, הביו-טכנולוגיה, והסייבר. חברות ואנשי עסקים משני הצדדים ממשיכים לפעול כרגיל דרך לשכת המסחר ההדדית.
