איראן מגבירה מאמציה להחזרת השפעתה בסוריה. חיתוך מצב!

הדיווחים על הגברת המאמצים האיראניים בסוריה מגיעים על רקע שינויים דרמטיים במפת הכוחות האזורית במאי 2026. לאחר נפילת משטר אסד בסוף 2024 ועלייתו של הממשל הזמני בראשות אחמד אל-שרע (הידוע בעבר כאל-ג'ולאני), איראן איבדה את בעלת הברית המרכזית שלה, אך היא פועלת כעת באגרסיביות כדי למנוע את קריסת "ציר ההתנגדות" ולשקם את השפעתה.
 מה מאחורי?
  • הישרדות אסטרטגית: איראן רואה בסוריה חוליה קריטית לשימור הקשר עם חיזבאללה בלבנון.
  • ניצול ואקום: למרות נפילת אסד, איראן השקיעה שנים בביסוס רשתות אזרחיות, כלכליות וצבאיות (דרך מיליציות) שקשה לעקור מהשורש.
  • המלחמה האזורית: במסגרת "מלחמת איראן" של 2026, טהרן מנסה להשתמש בשטח סוריה כזירת שיגור לכטב"מים וטילים כדי להרחיק את הלחימה משטחה.
  • שיקום יכולות ייצור: מאמץ איראני מוגבר להקים מתקנים תת-קרקעיים לייצור טילים מדויקים, כפי שנחשף במבצעים ישראליים במסיאף.
 המשמעויות העיקריות
  • ערעור היציבות של הממשל החדש: הלחץ האיראני מקשה על אל-שרע לייצב את המדינה ולזכות בהכרה בינלאומית מלאה.
  • איום על גבולות ישראל: התבססות מחודשת של מיליציות פרו-איראניות בדרום סוריה יוצרת "צבא טרור" בטווח הסתערות מרמת הגולן.
  • פגיעה בנתיבי שיט: איראן מנסה להכתיב כללי מעבר חדשים באזור, מה שמשפיע על כלל הסחר האזורי.
תגובת טורקיה
טורקיה תחת ארדואן רואה את עצמה ככוח הדומיננטי החדש בסוריה ופועלת בנחישות נגד המעורבות האיראנית:
  • גיבוי צבאי לממשל הזמני: טורקיה מספקת הגנה אווירית ומכ"מים לשדות תעופה סוריים כדי למנוע חדירות איראניות.
  • אזהרות חריפות: שר החוץ הטורקי, האקן פידן, הזהיר כי איראן תתמודד עם חוסר יציבות פנימי אם תמשיך לערער את סוריה.
  • משחק כפול: מצד אחד, טורקיה חוששת ממלחמה כוללת שתביא לגל פליטים, ולכן היא מנסה לתווך בין איראן לארה"ב; מצד שני, היא פועלת צבאית לדחוק את רגלי איראן ורוסיה מהמדינה.
פעילות ישראל לסיכול המאמצים
ישראל פועלת בגישה של "מניעה אקטיבית" ושימוש בכוח צבאי נרחב:
  • מבצעי פשיטה קרקעיים: כוחות מיוחדים (כמו שלדג) פועלים בעומק סוריה להשמדת מתקנים אסטרטגיים איראניים, כמו האתר לייצור טילים במסיאף.
  • מבצע "חץ הבשן": מערכה אווירית וימית מסיבית שנועדה לשתק את היכולות הצבאיות של גורמים פרו-איראניים ולוודא שהנשק הכימי לא יגיע לידיהם.
  • יצירת "אזור חיץ": הרחבת הנוכחות והפיקוח בדרום סוריה כדי להרחיק פיזית את המיליציות מהגבול.
  • תיאום עם ארה"ב: הידוק שיתוף הפעולה לקראת סבבי תקיפה נוספים על תשתיות אנרגיה ובכירים איראנים כדי ללחוץ על טהרן לסגת.
 בשורה התחתונה: סוריה ב-2026 הפכה לזירה המרכזית של מאבק כוחות בין טורקיה השואפת להגמוניה, ישראל הנלחמת על ביטחונה, ואיראן הנאבקת לשמור על נכסיה האסטרטגיים האחרונים בלבנט.