יום שלישי, מאי 12, 2026

Nziv.net

מודיעין מהמקורות הגלויים

כתבות ראשיות 

במקרה של חידוש הלחימה איראן מכינה בתגובה שיגור כ-500 טילים בליסטיים. חיתוך מצב!

Nziv , , , ,

אתמול דווח כי איראן הכינה כ-500 טילים בליסטיים לשיגור מייי במקרה ותתחדש הלחימה נגד ארה"ב וישראל .

 

הדיווחים על היערכות איראנית לשיגור מאות טילים בליסטיים מגיעים על רקע מתיחות שיא וחידוש הלחימה במסגרת מבצע "שאגת הארי" (Epic Fury), שהחל בפברואר 2026. הנתון של כ-500 טילים בליסטיים נשען על הערכות מודיעין עדכניות המצביעות על כך שחרף הפגיעות הקשות שספגה, איראן הצליחה לשמר ולשקם חלק ניכר מיכולותיה.
הדיווח וההכנות האיראניות
הדיווח מסתמך על מידע מודיעיני (בין היתר של ה-CIA ואמ"ן) המצביע על היכולת האיראנית לשקם את מערך השיגור:
  • שיקום תשתיות: איראן פתחה מחדש את מרבית מתקני האחסון התת-קרקעיים ("ערי הטילים") שנפגעו בתחילת המלחמה.
  • ייצור מואץ: קצב הייצור הנוכחי מוערך בכ-100 טילים בחודש, תוך שימוש ברכיבים מוברחים מסין כדי לעקוף את הפגיעה בקווי הייצור המקומיים.
  • שרידות המשגרים: על פי הערכות, איראן מחזיקה עדיין בכ-60% עד 70% ממלאי הטילים והמשגרים הניידים שהיו לה ערב המלחמה.
  • פריסה מבצעית: זיהוי תנועה של משגרים ניידים מתוך המנהרות לשטחי שיגור גלויים ומסווגים, כהכנה למטח תגמול רחב.
תגובות ישראל וארה"ב
התגובה המערבית משלבת פעילות צבאית התקפית לצד לחץ מדיני כבד:
  • ישראל: צה"ל פועל באסטרטגיית "ציד טילים" – תקיפה יזומה של משגרים ומתקני ייצור כדי למנוע את השיגור עוד לפני שבוצע. ראש הממשלה נתניהו הבהיר כי ישראל לא תאפשר לאיראן לשקם את מערך הטילים המהווה "איום קיומי".
  • ארה"ב (ממשל טראמפ): פיקוד המרכז (CENTCOM) ביצע לאחרונה "תקיפות הגנה עצמית" נגד אתרי פיקוד ושליטה בבנדר עבאס ובאי קשם. הנשיא טראמפ הגדיר את ההצעה האיראנית האחרונה להסכם כ"בלתי קבילה לחלוטין" ומאיים בחידוש הלחימה הכוללת.
  • תיאום: קיימת היערכות משותפת לתקיפת תשתיות אנרגיה וחיסול בכירים אם איראן תממש את איומי השיגור.
משמעות: הסכם או טקטיקת "הליכה על הסף"?
ההכנות הנוכחיות אינן מעידות בהכרח על נטישת ערוץ המשא ומתן, אלא על שילוב של שתי האסטרטגיות:
  • שיפור עמדות למו"מ: איראן מנסה להוכיח כי למרות חודשי הלחימה, היא עדיין מסוגלת לגבות מחיר כבד ("הליכה על הסף"), זאת כדי לאלץ את ארה"ב להסיר את המצור הימי והסנקציות כתנאי מוקדם לשיחות.
  • הרתעה מפני קריסה: לאחר מות המנהיג חמינאי ומינוי בנו מוג'תבא, המשטר זקוק למפגן עוצמה כדי לשמר את יציבותו הפנימית והרתעתו האזורית.
  • סיכון לדינמיקת הסלמה: הבעיה בטקטיקה זו היא שכל "תקלה" או פרשנות מוטעית של אחד הצדדים עלולה להפוך את ההכנות למלחמה כוללת, במיוחד כאשר הפסקת האש הנוכחית מוגדרת כשברירית ביותר.
מצב המשא ומתן בתיווך פקיסטן
תיווך פקיסטן (בגיבוי סעודי וקטארי) נחשב כעת לערוץ הדיפלומטי המרכזי למניעת התלקחות כוללת בין ארה"ב לאיראן, אך הוא נמצא בנקודת משבר קריטית.
סטטוס המשא ומתן הנוכחי
השיחות מתנהלות ברובן בדרגי עבודה באיסלאמבאד, כאשר פקיסטן משמשת כ"תיבת דואר" ומתרגמת של הבנות ביטחוניות.
  • המבוי הסתום: איראן דורשת "הפסקת אש קבועה" והסרה מיידית של המצור הימי בטרם תדון בצמצום פריסת הטילים.
  • העמדה האמריקאית: ממשל טראמפ מסרב להקל על הסנקציות כל עוד איראן ממשיכה בייצור מואץ של טילים ובשיקום "ערי הטילים" שלה.
  • ההצעה הפקיסטנית: מתווה "שקט תמורת מוצא" – איראן תסיג את המשגרים הניידים לבונקרים, ובתמורה ארה"ב תאפשר מעבר של מיכליות נפט ומזון לנמלי בנדר עבאס.
המכשולים המרכזיים
שלוש סוגיות מונעות כרגע פריצת דרך:
  1. סוגיית מוג'תבא חמינאי: המנהיג החדש מנסה לבסס את סמכותו מול משמרות המהפכה, שמתנגדים לכל ויתור צבאי בשלב זה.
  2. האולטימטום הישראלי: ישראל הבהירה למתווכים הפקיסטנים כי "חלון ההזדמנויות הדיפלומטי" נסגר, וכי היא לא תמתין להסכמים אם איראן תמשיך להטעין טילים בדלק נוזלי (תהליך שמעיד על שיגור מיידי).
  3. מעורבות סין: פקיסטן מתואמת עם בייג'ינג, שמצד אחת רוצה יציבות למען זרימת הנפט, אך מצד שני מעוניינת להשאיר את ארה"ב "שקועה" בעימות במזרח התיכון.
מה הסיכויים להצלחה?
  • בטווח הקצר: הסבירות להסכם כולל נמוכה מאוד. המטרה של פקיסטן כרגע היא רק למנוע "חישוב מוטעה" (Miscalculation) שיוביל למטחי טילים.
  • בטווח הארוך: פקיסטן מנסה לקדם "פסגה אזורית" ביוני 2026, שתכלול גם את סעודיה, במטרה ליצור מסגרת ביטחונית חדשה למפרץ.
 בשורה התחתונה: המשא ומתן הפקיסטני הוא כרגע "בלם זעזועים" יותר מאשר פתרון. הוא מצליח לעכב את ההסלמה, אך לא מצליח להסיר את איום ה-500 טילים שמוכנים לשיגור.