קריאות לצבא מצרים לתרום את חלקו כדי להציל את המדינה מקריסה פיננסית. ספוילר: מצרים כרגע חדלת פירעון אך כולם מסרבים להודות!

הולכים וגוברים הקולות של "הקרובים לסיסי" הדורשים מהצבא המצרי לתרום מתקציבו (הנמצא מחוץ לתקציב המדינה הכללי, המוגן בחוקה ובחוקים "הנאצריים") לכיסוי ההתחייבויות הדולריות המפחידות והעצומות המוטלות על מצרים בגובה של 38 מיליארד דולר.

קרדיט: דובר צבא מצרים

 

• דרישות קרן המטבע הבינלאומית (IMF): הקרן דורשת כתנאי לסיוע "להשוות את תנאי המשחק". זה אומר ביטול פטורים ממס לחברות צבאיות והפרטת נכסים של הצבא.
• לחץ ממדינות המפרץ: איחוד האמירויות וסעודיה כבר לא נותנות "צ'קים פתוחים". הן דורשות לקנות חברות ממשלתיות וצבאיות רווחיות בתמורה להזרמת דולרים.
• ביקורת פנימית: הציבור המצרי קורס תחת אינפלציה (שחצתה את ה-35%), בעוד האימפריה הכלכלית של הצבא נהנית מחסינות שקופה.

• מחסור בדולרים: למצרים אין מספיק מטבע חוץ בקופה כדי לשלם את החוב ובמקביל לייבא מזון ותרופות.
• פרויקטי ענק: המשטר הוציא מיליארדים על פרויקטים כמו "הבירה המנהלית החדשה", שרבים רואים בהם פילים לבנים שלא מייצרים הכנסה בדולרים.
• פיחות המטבע: הלירה המצרית איבדה למעלה מ-50% מערכה מול הדולר תוך זמן קצר, מה שהופך את החובות (הנקובים בדולר) ליקרים הרבה יותר להחזרה.

• נתח שוק: הערכות מדברות על כך שהצבא שולט ב-20% עד 60% מהכלכלה (הנתון המדויק סודי).
• תחומי פעילות: הכל מצריכת דלק, נדל"ן ומלט, ועד ייצור פסטה ומים מינרליים.
• יתרונות חוקיים: הצבא נהנה מכוח עבודה זול (חיילים בשירות חובה), פטור ממכסים ופטור ממסים, מה שחונק את המגזר הפרטי.

1. ערעור הברית עם הצבא: הצבא הוא עמוד השדרה של שלטון סיסי. פגיעה בכיס של הגנרלים עלולה ליצור תסיסה בתוך מוקד הכוח החשוב ביותר במדינה.
2. שינוי המבנה הנאצריסטי: המודל שקיים מאז ימי נאצר (1952), בו הצבא הוא "מגן המדינה והכלכלה", נמצא בסיכון.
3. סכנת יציבות חברתית: אם הצבא לא יזרים כסף והמדינה תגיע לחדלות פירעון (Default), מצרים עלולה להידרדר לרעב המוני ולהפגנות אלימות שיאיימו על יציבות האזור כולו.