בכירים אמריקאים: היחסים בין מוסקבה לטהרן חרגו הרבה מעבר לשיתוף פעולה דיפלומטי רגיל. מה מאחורי ?
הקונצנזוס המתגבש בוושינגטון (נכון לאפריל 2026) הוא שהיחסים בין רוסיה לאיראן הפכו מ"שותפות של נוחות דיפלומטית" לברית צבאית "טרנספורמטיבית". מחוקקים ומומחים רואים בכך ציר פעיל שנועד לערער את ההובלה האמריקנית בעולם.
הסיבות והגורמים
השינוי בתפיסה נובע משיתוף פעולה מבצעי חסר תקדים שנחשף במהלך המלחמה באוקראינה והעימות הישיר בין ארה"ב לאיראן ב-2026:
- שיתוף מודיעין מבצעי: רוסיה סיפקה לאיראן מידע מלווייני הריגול שלה על מיקומי כוחות אמריקניים, ספינות ומטוסים במזרח התיכון, מה שסייע לאיראן לבצע תקיפות מדויקות.
- העברת טכנולוגיה קטלנית: מעבר למכירת נשק, המדינות עברו לייצור משותף של כטב"מים (כמו ה"גראן-2", הגרסה הרוסית של השאהד האיראני) ופיתוח שיטות לעקיפת סנקציות בינלאומיות.
- תקיפת יעדים אמריקניים: מודיעין אמריקני הצביע על מעקב רוסי הדוק אחר בסיסים אסטרטגיים כמו בסיס חיל האוויר פרינס סולטן בערב הסעודית.
משמעות
עבור ארה"ב, המשמעות היא שהזירה המזרח-תיכונית והזירה האירופית התמזגו לאיום ביטחוני אחד:
- סכנה לחיי חיילים: סנאטורים ציינו כי שיתוף המודיעין הרוסי הופך את מוסקבה לאחראית ישירה לפגיעה באנשי צבא אמריקניים במזרח התיכון.
- שחיקת ההרתעה: אספקת מערכות הגנה אווירית ורכיבי תעופה מתקדמים מרוסיה לאיראן מקשה על ארה"ב לבצע פעולות מניעה או הרתעה אווירית.
- התגבשות "ציר של מהפכה": בוושינגטון חוששים שרוסיה, איראן וסין יוצרות מערכת ביטחונית אנטי-מערבית שתשנה את הסדר העולמי ותחליש את היכולת להשתמש בסנקציות כלכליות.
תגובות ארה"ב
הממשל והקונגרס בוחנים שורה של צעדי תגובה:
- סנקציות "לחץ מקסימלי" משולבות: הטלת סנקציות לא רק על איראן, אלא גם על מפעלים וסוכנויות רוסיות שמסייעות לאיראן להשתקם צבאית.
- הידוק הברית עם אוקראינה כשותפה ביטחונית: ארה"ב רואה באוקראינה מקור לידע טכנולוגי קריטי להתמודדות עם האיום האיראני-רוסי, במיוחד בטכנולוגיות ליירוט כטב"מים.
- איום צבאי ישיר: הנשיא טראמפ משתמש באיום בחידוש הלחימה (לאחר הפסקות אש זמניות) כדי ללחוץ על איראן להפסיק את שיתוף הפעולה הצבאי ההדוק עם מוסקבה ולפתוח מחדש את מצר הורמוז.
