מידע מודיעיני: בסיסי תעופה תת קרקעיים הצילו מהשמדה כשני שליש מסד"כ המטוסים האיראני. פרטים ומיקומים
הטענה כי בסיסיה התת-קרקעיים של איראן הצילו כשני שלישים מחיל האוויר שלה מבוססת על הערכות מודיעין ו-OSINT (מודיעין גלוי) שהתפרסמו לאחר סדרת עימותים ב-2024 וב-2026.
מה עומד מאחורי הטענה?
האסטרטגיה האיראנית התבססה על ההבנה שחיל האוויר שלה, המכונה לעיתים "מוזיאון מעופף" בשל התיישנותו (מטוסי F-4 ו-F-14 משנות ה-70), לא יוכל לשרוד קרבות אוויר מול מטוסי דור חמישי (F-35) של ישראל וארה"ב. לכן, איראן בחרה להסתיר את המטוסים השמישים בבונקרים חצובים בהרים, תוך השארת מטוסים לא-שמישים על המסלולים כ"מטרות דמה" לספיגת התקיפות.
המידע הקיים בנושא
- רשת "עית'אב 44" (Eagle 44): בסיס תת-קרקעי אסטרטגי שנחשף ב-2023, הכולל האנגרים חצובים בעומק של מאות מטרים, עמדות פיקוד, ומאגרי דלק.
- נתוני פגיעה: מעקבי OSINT אישרו כי רק כ-38 מטוסים הושמדו בסך הכל במהלך הסבבים, בעוד שרוב הצי המבצעי נצפה טס לאחר הפסקת האש.
- שימוש ב"פקיקה": בתקיפות על הבסיסים, חיל האוויר הישראלי והאמריקאי התמקדו לעיתים בחסימת פתחי המנהרות ומסלולי ההמראה כדי לכלוא את המטוסים בפנים, במקום לנסות להשמיד את ההר עצמו.
משמעויות אסטרטגיות
- שרידות גבוהה: התשתית התת-קרקעית הוכחה כמגנה ביעילות על נכסים יקרים מפני פצצות חודרות בונקרים סטנדרטיות, אלא אם התקיפה ממוקדת בנקודות תורפה הנדסיות.
- שימור יכולת "מכה שנייה": איראן שמרה על היכולת להוציא מטוסים חמושים בטילי שיוט ארוכי טווח לאחר גלי התקיפה הראשונים.
- שיקום מהיר: מידע מודיעיני מצביע על כך שאיראן הצליחה לפנות הריסות מפתחי מנהרות ולהחזיר בסיסים לפעילות תוך שעות.
לקחים מרכזיים
- מגבלת הכוח האווירי: תקיפות מהאוויר לבדן מתקשות להשיג השמדה מוחלטת של כוח צבאי המוגן ב"עומק אסטרטגי" הררי.
- חשיבות המודיעין ההנדסי: זיהוי פתחי אוורור ונקודות תורפה מבניות קריטי יותר מהפצצה מאסיבית של שטח הבסיס.
- הונאה מבצעית: השימוש במטוסי דמה על המסלולים הצליח להטעות חלק ממערכות ההערכה ולגרום לבזבוז חימוש יקר על מטרות חסרות ערך.
איראן מחזיקה ברשת ענפה של בסיסים תת-קרקעיים המכונים "ערי טילים" ו"בסיסי אוויר טקטיים", שנועדו להגן על נכסיה האסטרטגיים מפני תקיפות אוויריות. להלן פירוט הבסיסים המרכזיים שמיקומם נחשף או הוערך על ידי גורמי מודיעין ו-OSINT:
בסיסי חיל אוויר תת-קרקעיים
- עוקאב 44 (Eagle 44): הבסיס התת-קרקעי הטקטי המפורסם ביותר, שנחשף רשמית ב-2023. הוא ממוקם במחוז הורמוזגן, כ-120 ק"מ צפונית-מערבית לבנדר עבאס. הבסיס חצוב עמוק בהרים וכולל האנגרים למטוסי קרב (כמו F-4), מרכזי פיקוד ומאגרי דלק.
- בסיס כטב"מים 313: בסיס תת-קרקעי ייעודי לכלי טיס בלתי מאוישים, המאחסן מאות מל"טים תוקפים ומתאבדים. מיקומו המדויק נותר חסוי, אך הוא נחשף ב-2022 כחלק ממערך ההגנה האווירית התת-קרקעי.
"ערי טילים" ובסיסי טילים בליסטיים
איראן מפעילה עשרות אתרי אחסון ושיגור תת-קרקעיים הפזורים ברחבי המדינה:
- יזד (מרכז איראן): נחשב לאחד המבצרים התת-קרקעיים המוגנים ביותר, החצוב בסלע גרניט קשה בעומק של כ-500 מטרים.
- מתחם כרמאנשאה (מערב איראן): כולל מספר בסיסים כמו קניון קנשט (Kenesht Canyon) ופנג' פלה (Panj Pelleh), המשמשים כנקודות שיגור אסטרטגיות לכיוון ישראל והמפרץ.
- שיראז (דרום): במרחב שיראז קיימים שלושה בסיסי טילים מרכזיים (צפון, דרום ומערב) עם מערכות מנהרות מורכבות.
- חורגו, חאג'י עבד וג'אם (דרום): בסיסים הממוקמים בסמוך למצר הורמוז, המאפשרים שליטה על נתיבי השיט האסטרטגיים.
- תבריז (צפון-מערב): בסיס טילים גדול שבו דווח על פגיעות משמעותיות בתקיפות האחרונות.
