השפעת הפגיעה בתעשיית הדשנים בעולם עקב מלחמת איראן ארה"ב וישראל והדילמה העולמית
תעשיית האוריאה חווה זעזוע עמוק בשל המלחמה במזרח התיכון (החל מפברואר 2026), שכן האזור אחראי לכ-30% עד 35% מכלל ייצוא האוריאה העולמי. הפגיעה היא אסטרטגית משום שאוריאה היא מרכיב קריטי בדישון חקלאי (46% חנקן), ובלעדיה יבולים מסוימים עלולים להצטמצם ב-50% כבר בקציר הראשון.
עוצמת הפגיעה ומי הניזוקים
- חסימת נתיבי סחר: סגירת מצר הורמוז שיתקה כמעט לחלוטין את משלוחי הדשנים מהמפרץ. תנועת הכלי שיט במצר צנחה מ-103 כלי שיט ביום למספרים בודדים.
- פגיעה בייצור: מפעלים בקטאר, איראן, איחוד האמירויות וערב הסעודית הותקפו או צמצמו פעילות.
- עיקר הניזוקים:
- מדינות המזרח הרחוק ואפריקה: הודו, בנגלדש ופקיסטן חוו סגירת מפעלי דשנים בשל מחסור בגז טבעי ועלויות זינוק.
- מדינות המייבאות בכמויות גדולות: טורקיה (המייבאת כ-40% מהאוריאה מהמפרץ), אוסטרליה וברזיל.
- הצרכן הסופי: עלייה במחירי המזון הגלובליים בשל זינוק בעלויות הייצור החקלאי.
היבטים כספיים ועלויות
- זינוק במחירים: מחירי האוריאה זינקו בכ-40% עד 54% בתוך שבועות ספורים.
- מחיר לטון: המחיר עלה מ-480–500 דולר לטון לפני המלחמה לכ-700–730 דולר לטון כיום.
- אובדן סחורות: כ-1.9 מיליון טון דשנים תקועים בים על גבי עשרות כלי שיט שאינם יכולים לעבור במצר הורמוז.
האם להמתין לסיום המלחמה או שיש אלטרנטיבות?
יש ניסיונות למצוא אלטרנטיבות, אך הן מוגבלות ויקרות:
- ייבוא ממקורות אחרים: מדינות מחפשות ספקים בארה"ב, קנדה וצפון אפריקה, אך הביקוש העולמי הגבוה מעלה את המחירים בכל מקום.
- דשנים חלופיים: שימוש באמוניום סולפט או דשני פוספט, אך הם אינם מהווים תחליף מלא ליעילות החנקנית של האוריאה.
- צמצום מכסים: ממשלות (כמו טורקיה) חתכו מכסי ייבוא כדי להוזיל את העלות לחקלאים.
- שיקום התעשייה: מומחים מזהירים כי נזקים לתשתיות הייצור במפרץ אינם הפיכים בטווח הקצר, ולכן המחסור עשוי להימשך גם לאחר הפסקת האש.
האם גם ישראל נפגעת?
כן, ישראל נפגעת בכמה מישורים:
- מחירי התשומות: החקלאות הישראלית תלויה במחירי הדשנים העולמיים. התייקרות האוריאה מעלה את עלויות הייצור של פירות וירקות בארץ.
- איום אסטרטגי: פגיעה בתעשיית הכימיה המקומית (כמו מפעלי ICL) נחשבת לפגיעה אסטרטגית במשק.
- חשש ביטחוני: ישנו שימוש לרעה באוריאה חקלאית לייצור חומרי נפץ (אוריאה-ניטראט) על ידי ארגוני טרור, מה שמוביל להגבלות מחמירות על שיווק והפצה של החומר בישראל ובגדה.
התמונה שממחישה את המשבר העולמי בתעשיית האוריאה והדשנים:
- השדה היבש והנבט הבודד: מייצגים את הפגיעה הישירה בחקלאות ואת האיום על ביטחון המזון העולמי.
- המפעלים והספינה תחת עשן: מסמלים את הפגיעה בתשתיות הייצור במפרץ ואת שיתוק נתיבי הסחר הימיים (כמו מצר הורמוז).
- מפת המצר והקווים האדומים: מבטאים את החסימה הפיזית של נתיבי האספקה העיקריים.
- גרגרי האוריאה שהופכים למטבעות זהב: ממחישים את הזינוק הדרמטי במחירים והפיכת הדשן למשאב יקר וקשה להשגה.
