ישראל מתגברת מאוד את כוחותיה בשטח סוריה מחשש למתקפת טרור עם פרוץ העימות עם איראן

כתב רשת החדשות "סוריה טי וי" דיווח היום כי  "قوات الاحتلال الإسرائيلي استقدمت أكثر من 30 سيارة عسكرية إلى قاعدة تل أحمر غربي بريف القنيطرة الجنوبي، قادمة من الجولان المحتل" – צה"ל תגבר את כוחותיו בתל אלאחמר המערבי ב-30 מכלי רכב צבאיים שהגיעו משטח ישראל.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

הדיווח הסורי על תנועת כוחות ישראלים (כ-30 כלי רכב) לעבר בסיס תל אל-אחמר אל-ע'רבי (התל המערבי) בסוף פברואר 2026, משקף את העמקת הנוכחות של צה"ל בתוך השטח הסורי.

להווי ידוע כי תל אלאחמר המערבי  ( שלידו עומד תל אלאחמר המזרחי) הוא התל הגבוה ביותר בכל רחבי הגולן הסורי ומהווה כנקודת אחיזה צבאית אסטרטגית החשובה ביותר בגזרה. עד לפני פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, איישו את תל אלאחמאר יחידת 8200 הרוסית שאספה מודיעין משטח ישראל עד שהמורדים הסורים החלו לאיים עליהם והם התפנו מהמקום ולא חזרו עוד.

• עיבוי אחיזה: הזרמת הכוחות נתפסת כחלק מביסוס "קו הגנה קדמי" בתוך סוריה, מהלך שהחל ביתר שאת לאחר נפילת משטר אסד בסוף 2024.
• סבב כוחות (רוטציה): גורמי מעקב (כמו ה-SOHR) מעריכים לעיתים כי תנועות מאסיביות כאלו הן חלק מחילופי משמרות של חטיבות (למשל חטיבה 55), אך היקף הכלים מעיד גם על עבודות תשתית והתחפרות.
• מניעת התבססות עוינת: צה"ל פועל במרחב זה כדי למנוע מגורמי טרור או מיליציות פרו-איראניות לנצל את הוואקום השלטוני בסוריה כדי להתקרב לגבול הגולן. 

קרדיט: נור ניוז – איראן

• מיקום אסטרטגי: התל ממוקם בתוך השטח הסורי (מחוז קוניטרה), כ-12 ק"מ מזרחית לקו הפרדת הכוחות מ-1974.
• שליטה טופוגרפית: תל אל-אחמר חולש על המרחב הכפרי שבין קוניטרה לדרעא ומאפשר תצפית ואש לעבר כפרים מרכזיים כמו חאן ארנבה ומג'דל שמס הסורית.
• בסיס קדמי: צה"ל הקים במקום תשתיות קבועות הכוללות מגדלי תצפית, מכ"מים, מערכות איסוף אלקטרוניות ודרכי גישה רחבות המחברות את התל ישירות לשטח ישראל. 

• יצירת "אזור חיץ" (Buffer Zone): המוצב מהווה עוגן בתוך רצועת ביטחון שישראל יצרה דה-פקטו בעומק של קילומטרים בודדים מעבר לגבול הישן.
• סיכול פשיטות: הנוכחות בתל מאפשרת לצה"ל לבצע פשיטות מהירות לכפרים סמוכים (כמו סוואיסה ועין אל-זיוואן) כדי לסכל התארגנויות טרור לפני שהן מגיעות לגדר.
• מודיעין בזמן אמת: המכ"מים והאמצעים הטכנולוגיים על התל מספקים התרעה מוקדמת על תנועות חשודות בדרום סוריה, ומאפשרים שליטה בשטח שהיה בעבר "שטח אפור".

קרדיט: דרעא 24

• אוגדה 210 (אוגדת הבשן): האחראית הישירה על הגזרה, המנהלת את המערך ההגנתי וההתקפי בתוך ה"חיץ" החדש בסוריה.
• חטיבת 'הגולן' (474): השלימה לאחרונה (פברואר 2026) תרגיל חטיבתי נרחב המדמה לחימה ופלישה מסוריה, כחלק מהגברת המוכנות.
• יחידת תגובה מהירה (Rapid Response Unit): יחידה מובחרת חדשה שהוקמה כדי לספק מענה של "אש תוך שניות" לכל ניסיון חדירה או התארגנות טרור, במטרה למנוע תרחיש דמוי ה-7 באוקטובר מהחזית הסורית.
• חטיבת המילואים 55: כוחות מחטיבה זו תועדו בפעולות עומק בכפרים סמוכים (כמו בית ג'ן) למעצר פעילי טרור מארגונים סוניים קיצוניים כמו "אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה". 

• סוריה (ממשלת המעבר): הנשיא אחמד אל-שרעא ומשרד החוץ הסורי מגנים את הפעולות כ"פגיעה בריבונות" ו"פשע מלחמה". עם זאת, מאחורי הקלעים מתנהלים מגעים (בתיווך ארה"ב) להסכם ביטחוני שיכלול מנגנוני תיאום למניעת חיכוך בשטח.
• ארה"ב (ממשל טראמפ): מפעילה לחץ כפול – תומכת בזכותה של ישראל להגן על גבולה מפני התבססות איראנית או דאע"ש, אך הזהירה את ישראל (דצמבר 2025) מפני ערעור היציבות של ההנהגה החדשה בסוריה.
• האו"ם ומדינות ערב: ירדן ומדינות נוספות גינו במועצת הביטחון את "הכיבוש הישראלי החדש" בדרום סוריה וקראו לנסיגה מיידית לקווי 1974. באו"ם הביעו דאגה מהקמת תשתיות קבע ישראליות בתוך שטח סורי מפורז לשעבר.
• התושבים המקומיים: מדווחים על פחד מתמיד, הרס תשתיות לצורך הקמת מוצבים ומעצרים של חשודים בטרור.