עיראק כזירת עימות משנית לאיראן- האיומים, היכולות והתגובות הישראליות והאמריקאיות הצפויות
עיראק מהווה זירה מורכבת שבה פועלות מיליציות שיעיות עוצמתיות הנאמנות לאיראן, המאוגדות תחת ארגון הגג "ההתנגדות האסלאמית בעיראק" (IRI). נכון לפברואר 2026, המתיחות סביב קבוצות אלו בשיאה.
להלן פירוט הגורמים, הסכנות והתגובות הצפויות:
1. הכוחות המאיימים (מיליציות ה-Proxy)
הקבוצות המרכזיות הפועלות בעיראק ומהוות איום ישיר הן:
- גדודי חזבאללה (קטאא'ב חזבאללה): המיליציה החזקה ביותר, השולטת על נתיבי הברחה לסוריה ומחזיקה במחסני כטב"מים וטילים ארוכי טווח. מנהיגה הזהיר לאחרונה מפני "מלחמה כוללת" אם איראן תותקף.
- תנועת א-נוג'בא (Harakat al-Nujaba): קבוצה אידיאולוגית קיצונית הנאמנה ישירות לח'אמנאי. היא הוגדרה לאחרונה על ידי ארה"ב כארגון טרור זר (FTO).
- עסאיב אהל אל-חאק: מיליציה בעלת זרוע פוליטית חזקה בעיראק, המעורבת גם בפעילות צבאית נגד אינטרסים מערביים.
- גדודי סיד א-שוהדא: פעילה בשיגור כטב"מים וטילים לעבר ישראל ולעבר כוחות ארה"ב בסוריה ובעיראק.
קרדיט: רשתות חברתיות
2. הסכנות והיכולות הצבאיות
האיום מעיראק התעצם משמעותית במהלך 2025 וראשית 2026:
- טילים וכטב"מים: איראן העבירה למיליציות אלו טילים בליסטיים מדגמים מתקדמים (כמו "ג'מאל 69") וטילי שיוט ("קודס 351") המסוגלים להגיע לישראל.
- מתקפות נחיל: היכולת לשגר עשרות כטב"מים מתאבדים במקביל כדי לאתגר את מערכות ההגנה האווירית הישראליות (כפי שקרה בעימות ביוני 2025).
- תשתית תת-קרקעית: המיליציות חשפו לאחרונה מתקנים תת-קרקעיים מבוצרים ("מתקן אל-אוליה") לאחסון ושיגור טילים, המקשים על השמדתם מהאוויר.
- איום קרקעי: קיים חשש מודיעיני מפני ניסיון של מיליציות אלו לנוע מערבה דרך סוריה לעבר גבול ירדן-ישראל.
קרדיט: רשתות חברתיות
3. התגובה הישראלית והאמריקאית הצפויה
המערב וישראל פועלים בשילוב של הרתעה ותכנון אופרטיבי:
- ישראל:
- תקיפות מנע ותגובה עוצמתית: ישראל הבהירה (באמצעות מתווכים) שכל תקיפה משטח עיראק תיענה ב"תגובה חסרת תקדים" נגד התוקפים ונגד תשתיותיהם.
- סיכולים ממוקדים: הערכות מצביעות על כך שישראל עשויה לעבור לחיסול ממוקד של ראשי המיליציות בעיראק כדי לערער את שרשרת הפיקוד שלהן.
- ארצות הברית:
- לחץ כלכלי על בגדאד: ארה"ב מאיימת להגביל את גישת ממשלת עיראק להכנסות הנפט שלה אם לא תרסן את המיליציות או אם תכלול אותן בממשלה.
- חופש פעולה צבאי: ממשל טראמפ (2026) נערך לתקוף ישירות את בסיסי המיליציות כחלק ממערכה רחבה נגד "ציר הרשע", תוך הצבת כוח תקיפה ימי ואווירי מאסיבי באזור.
- דרישת פירוק נשק: ארה"ב דורשת רשמית ממשלת עיראק לפרק מנשקן שש מיליציות מרכזיות המזוהות עם איראן עד סוף 2026.
לסיכום: עיראק אינה רק בסיס שיגור, אלא זירה שבה ארה"ב וישראל מנסות להכריע את הדילמה בין ריסון פוליטי של ממשלת עיראק לבין צורך מבצעי להשמיד את "פצצת הזמן המתקתקת" של המיליציות.
קרדיט לתמונה: סטפ ניוז