פוטנציאל העימות עם ישראל גובר לאור העמקת המעורבות הצבאית המצרית בסומליה
ההתפתחויות האחרונות בקרן אפריקה (נכון לפברואר 2026) מצביעות על עליית מדרגה משמעותית במתיחות בין מצרים לישראל על רקע המעורבות הגוברת של שתיהן בזירה הסומלית.
להלן ריכוז ההערכות המרכזיות לגבי פוטנציאל העימות:
1. ההכרה הישראלית בסומלילנד כנקודת מפנה
ב-26 בדצמבר 2025 הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם המכירה רשמית בעצמאות סומלילנד. הצעד נתפס בקהיר ובמוגדישו כהפרה בוטה של הריבונות הסומלית וכניסיון ישראלי לקנות אחיזה אסטרטגית בים האדום ובמפרץ עדן.
2. המענה הצבאי המצרי
בתגובה להכרה הישראלית, מצרים האיצה את פריסת כוחותיה בסומליה (הפדרלית):
- פריסת כוחות: מצרים החלה להציב כוח צבאי משמעותי המוערך בכ-10,000 חיילים, חלקם כחלק ממשימת האיחוד האפריקאי (AUSSOM) וחלקם במסגרת הסכם הגנה בילטרלי.
- מפגן כוח: ב-11 בפברואר 2026 ערך הצבא המצרי מפגן כוח בקהיר בנוכחות נשיא סומליה, שנועד להעביר מסר הרתעתי ישיר לישראל ולאתיופיה.
- הגדרת איומים: מצרים הגדירה רשמית את ההכרה הישראלית בסומלילנד כ"איום ביטחוני מרכזי" על הגישה המצרית לים האדום ועל הביטחון הלאומי שלה.
3. הערכות לגבי עימות אפשרי
- עימות עקיף (Proxy): ההערכה הרווחת היא כי הסבירות לעימות צבאי ישיר בין מצרים לישראל נמוכה, אך הסיכון לעימות עקיף על אדמת סומליה גבוה. מצרים תפעל להצר את צעדי ישראל באפריקה דרך חיזוק הציר עם סומליה ואריתריאה.
- איום על נוכחות צבאית: נשיא סומליה הזהיר כי יתעמת עם כל ניסיון להקמת בסיס צבאי ישראלי בסומלילנד (למשל בנמל ברברה). נוכחות מצרית צבאית בדרום סומליה עשויה לשמש כמשקל נגד לכל פעילות ביטחונית ישראלית בצפון.
- זירת הים האדום: המתיחות עלולה להתבטא בחיכוך ימי. מצרים הבהירה כי האחריות על ביטחון השייט בים האדום היא של המדינות הגובלות בו בלבד, רמז להתנגדותה למעורבות ישראלית גלויה באזור.
- מעורבות שחקנים נוספים: החות'ים בתימן כבר הודיעו כי יראו בכל נוכחות ישראלית בסומלילנד "מטרה צבאית", מה שמוסיף נפיחות למצב שבו כוחות מצריים נמצאים בקרבת מקום.
קרדיט: נשיונל אינפו
לסיכום: המעורבות המצרית הפעילה נועדה לבלום את "ציר ישראל-אתיופיה-סומלילנד". בעוד ששני הצדדים נמנעים מהסלמה ישירה, הפיכת קרן אפריקה לזירת התגוששות בין קהיר לירושלים מעלה את הסיכון לתקריות ביטחוניות ולחץ דיפלומטי כבד מצד מצרים נגד אינטרסים ישראליים ביבשת.
קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות