איראן משלימה הכנותיה לחסום את מצרי הורמוז במקרה של תקיפה אמריקאית- חיתוך מצב אופרטיבי-טקטי

בתקשורת האיראנית הופיע הדיווח הבא:

"חומת הטילים החופית": חוף מיצרי הורמוז
הופיע NOTAM חדש (A0455/26)
* מיקום: רצועת חוף המשתרעת מבנדר עבאס ועד נמל ג'סק, ומשתרעת לתוך המים הטריטוריאליים.
* סוג: אזהרת "ירי" ו"תרגיל טילים".
* ניתוח: זהו הפיתוח הימי הקריטי ביותר. איראן לא רק סוגרת איים (כפי שנעשה בעבר) אלא כעת מפעילה סוללות טילי חוף-ים, כגון "ח'אליג' פארס" ו"נור". פריסת סוללות אלו לאורך החוף וכיוונן לכיוון הים מעידה על נכונות לסגור את המיצר באמצעות אש ולמנוע גישה מכל כלי שיט ימי.

הדיווח הנ"ל מצביע על עליית מדרגה משמעותית במוכנות האופרטיבית – טקטית של איראן.

פרסום ה-NOTAM (הודעה לצוותי אוויר/ים) לאורך רצועת החוף שבין בנדר עבאס לג'סק הוא אינדיקטור טקטי מובהק למעבר ממגננה סטטית למערך "מניעת גישה" (A2/AD – Anti-Access/Area Denial) אקטיבי.
להלן ניתוח מצב של הכוונה האיראנית לחסימת מצרי הורמוז בתרחיש של עימות מול ארה"ב:
1. ההיגיון האסטרטגי: "שסתום הלחץ העולמי"
עבור איראן, חסימת המצרים היא לא רק צעד צבאי, אלא נשק כלכלי-פוליטי.
* הרתעה באמצעות כאוס: איראן מבינה שתקיפה אמריקאית על מתקני הגרעין או השלטון תענה ב"תג מחיר" שיזעזע את שוק האנרגיה העולמי.
* שינוי משוואת העימות: במקום לנהל קרב פנים אל פנים מול הצי החמישי (שבו לאיראן יש נחיתות טכנולוגית), היא מעבירה את הלחימה לתוואי שטח צפוף שבו היתרונות של נושאות המטוסים האמריקאיות מצטמצמים.

2. "חומת הטילים" – הכלים והשיטה
ה-NOTAM הנוכחי מעיד על פריסה של מערך רב-שכבתי:
* טילי חוף-ים (ASCM): שימוש בטילי "נור" (C-802) ו"קאדר" לטווחים של 200–300 ק"מ מאפשר כיסוי מלא של כל רוחב המצר.
* טילים בליסטיים נגד ספינות: ה"ח'אליג' פארס" (הגרסה הימית של הפאתח-110) מיועד לפגוע במטרות גדולות ואיטיות כמו מכליות דלק או נושאות מטוסים, מה שמקשה מאוד על מערכות ההגנה האווירית בשל זווית הצלילה שלו.
* ביזור ויכולת שרידות: פריסה לאורך קו חוף הררי ומצוקי (כמו באזור ג'סק) מאפשרת לאיראנים להחביא משגרים ניידים בתוך מנהרות וצמחי חוף, מה שהופך את השמדתם מהאוויר לקשה וממושכת.

3. מדרגות החסימה (SOP האיראני)
איראן כנראה לא תנסה "לסגור הרמטית" את המיצר בדקה הראשונה, אלא תפעל בשלבים:
* שלב ההטרדה: שימוש במיקוש ימי (מוקשים חכמים) וסירות מהירות של ה-IRGC לביצוע פשיטות "נחיל".
* שלב ה-NOTAM והאיומים: יצירת "אזורי אש"  כדי להרתיע חברות ביטוח וספנות מלעבור באזור.
* שלב החסימה באש: ירי מטחים מתואם מסוללות החוף לעבר כלי שיט צבאיים ואזרחיים כאחד כדי לשתק לחלוטין את התנועה.

4. האתגר האמריקאי
בתרחיש של תקיפה, ארה"ב תיאלץ להקצות משאבים עצומים ל"ניקוי" רצועת החוף:
* דילמת המטרות: האם להתמקד בתקיפת מתקני הגרעין או בהשמדת סוללות הטילים לאורך החוף כדי להשאיר את נתיבי האנרגיה פתוחים?
* הזמן פועל נגד המערב: גם אם ארה"ב יכולה לפתוח את המיצר בכוח, כל יום של חסימה (או אפילו חשש מחסימה) מקפיץ את מחירי הנפט בשיעורים קיצוניים.

לסיכום:
הדיווח על ה-NOTAM החדש בקו בנדר עבאס–ג'סק מלמד שאיראן עברה מרטוריקה של חסימה לתרגול טקטי של המצור. פריסת סוללות הטילים היא הצהרת כוונות: במקרה של תקיפה, המצר יהפוך ל"אזור מוות" ימי.

קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות

דיווח מהשעות האחרונות (01:25 – 14-1-2026) טוען כי ספינות קרב מהצי החמישי האמריקאי החלו לנוע לקו הגבול הימי במפרץ הפרסי של איראן. לא ידועה הסיבה אך כנראה שמדובר כהכנה לקראת תקיפה אמריקאית אפשרית)