צה"ל וצבא מרוקו מתכננים בשנת 2026 אימונים משותפים והעמקת הקשרים

 ישראל ומרוקו נקטו צעד חדש בשותפות הביטחונית ביניהן, עם סיום הפגישה השלישית של הוועדה הצבאית המשותפת בין הצדדים בתל אביב.

חמש שנים לאחר חתימת הסכמי אברהם, שסללו את הדרך לנורמליזציה ביחסים, המשיכו שני הצדדים להרחיב את שיתוף הפעולה הצבאי ביניהם. השבוע נערכה בתל אביב הפגישה השלישית של הוועדה הצבאית המשותפת לישראל ולמרוקאי, שהסתיימה בחתימה על תוכנית פעולה משותפת לשנת 2026, כך לפי דובר צה"ל בערבית.

הפגישות אורגנו בחסות מנהלי התכנון ויחסי החוץ של צה"ל, בהשתתפות בכירים צבאיים משתי המדינות. התוכנית כללה פגישות מקצועיות מעמיקות, וכן ביקורים ביחידות צבאיות ישראליות, בחברות בתעשייה הביטחונית ובמוסדות ביטחון מרכזיים אחרים.

גולת הכותרת של הביקור הייתה קיום פורום אסטרטגי שהתמקד בבניית יכולות צבאיות ארוכות טווח ובשיפור התיאום המשותף.

גורמים רשמיים הסבירו כי הדיונים עסקו בתכנון אסטרטגי, חדשנות טכנולוגית, מוכנות מבצעית ואימונים משותפים, תוך התמקדות בהתמודדות עם אתגרי ביטחון אזוריים.

הרשויות בישראל תיארו את הפגישה כ"אבן דרך חדשה בהעמקת שותפות חיונית ליציבות האזור".

כלי תקשורת רוסיים: מרוקו תרכוש מישראל אצווה של טנקי מרכבה

קרדיט: דובר צה"ל

 

מרוקו נתפסת כאחת השותפות החשובות ביותר של ישראל בעולם הערבי, לאור תפקידה המייצב וחזונה האסטרטגי המשותף.

הסכמי אברהם, שנחתמו בשנת 2020, תרמו לנורמליזציה מהירה ומוחשית של היחסים בין ישראל למספר מדינות ערביות.

מכוני מחקר כמו המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים (IISS) והמכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם (SIPRI) מצביעים על כך ששיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות צפוי להתרחב בעתיד, לא רק בתחום החימוש אלא גם בהעברת טכנולוגיה, ייצור משותף, הגנה אווירית ומערכות בלתי מאוישות. עובדה זו מסבירה את הדגש הגובר בפגישות צבאיות משותפות על תכנון ארוך טווח ובניית יכולות. מנקודת מבט זו, עסקאות תלויות ועומדות, כולל פרויקט טנק המרכבה, נראות כחלק מתהליך משא ומתן רחב יותר שעדיין מתנהל וכפוף לשיקולים אסטרטגיים וטכניים החורגים מרכישת נשק מסורתית. (קרדיט: דפנס ערביכ)