טורקיה: הברית השקטה – ישראל והקלף הכורדי

במשחק השחמט של המזרח התיכון, הקשר בין ישראל לכורדים הוא אחד הפרקים המרתקים והרגישים ביותר. עבור ישראל, הכורדים הם בעל ברית טבעי בלב המרחב המוסלמי – עם שאינו ערבי, ללא מדינה, החולק אינטרסים ביטחוניים מול אויבים משותפים. עבור טורקיה, הקשר הזה הוא “סדין אדום” שמעורר חרדה עמוקה מפני איגוף אסטרטגי.

1. דוקטרינת הפריפריה: ברית המנודים
* עומק אסטרטגי: מאז שנות ה-60, ישראל טיפחה קשרים חשאיים עם הכורדים (בעיקר בעיראק) כחלק מ”דוקטרינת הפריפריה” – יצירת בריתות עם מיעוטים ומדינות לא-ערביות כדי לאזן את עוינות העולם הערבי. ישראל סיפקה סיוע הומניטרי, אימונים צבאיים וייעוץ מודיעיני, וראתה בכורדים משקל נגד ליציבות המשטרים בבגדאד ובדמשק.

* הכרה ותמיכה פומבית: ישראל הייתה המדינה היחידה בעולם שתמכה פומבית במשאל העם לעצמאות כורדיסטן העיראקית ב-2017. מבחינת ירושלים, מדינה כורדית עצמאית היא עוגן של יציבות ודמוקרטיה יחסית, שיכול לשמש חיץ מול ההתפשטות האיראנית והתוקפנות הטורקית.

2. המנוף מול אנקרה וטהרן
* החשש הטורקי: באנקרה רואים בסיוע הישראלי לכורדים ניסיון מכוון לערער את שלמותה הטריטוריאלית של טורקיה. בכל פעם שהיחסים בין ירושלים לאנקרה עולים על שרטון, ארדואן מאשים את ישראל בתמיכה ב”טרור הכורדי” כדי להפעיל לחץ פוליטי.

* הנכס המודיעיני: הקרבה הגיאוגרפית של הכורדים לאיראן ולסוריה הופכת אותם לשותף מודיעיני ראשון במעלה עבור ישראל. היכולת לאסוף מידע על תנועות המיליציות האיראניות ופרויקט הגרעין מתוך “החצר האחורית” של טהרן היא נכס אסטרטגי שישראל לא יכולה לוותר עליו.

לסיכום: היחסים בין ישראל לכורדים הם ברית של גורל משותף במרחב עוין. בעוד שישראל רואה בהם מרכיב חיוני בבלימת איראן ואיזון טורקיה, עבור הכורדים ישראל היא השותפה המערבית היחידה שלא בגדה בהם לאורך השנים. זהו קשר שמוסיף שכבת הגנה לישראל, אך בו זמנית מהווה את אחד ממוקדי המתיחות העיקריים מול השאיפות האימפריאליות של ארדואן.

קרדיט: משה ביניאלי, Moshe Binieli, אנליסט גיאופוליטי    קרדיט לתמונות: כורדיסטן 24