קריצה לטראמפ ולישראל: משטר א-שרע פועל להחזיר לחזקת הקהילה היהודית את כל בתי הכנסת ברחבי סוריה

“קרן המורשת היהודית של סוריה” הפכה רשמית לארגון היהודי הראשון שנרשם כחוק במדינה, במטרה לשקם את מה שנותר מהמורשת היהודית בסוריה, ואולי אף להמשיך הלאה על ידי פתיחה מחדש של בתי כנסת שנהרסו כתוצאה מהמלחמה וארגון ביקורים דתיים קבועים במדינה שבה נוכחותו של מיעוט דתי זה, שהיה גדול בעבר, דעכה.

השבוע, קבוצה של יהודים סורים-אמריקאים רשמה את הארגון הלא ממשלתי בסוריה, ביניהם הנרי חמרה, ממייסדי היוזמה החדשה, שנולד בסוריה אך עזב עם משפחתו לניו יורק בשנות ה-90 ונמצא מחוץ למדינה כבר יותר מ-30 שנה.

חמרה חזר לסוריה ארבע פעמים מאז נפילת משטרו של נשיא סוריה לשעבר בשאר אל-אסד בדצמבר 2014, כחלק ממשלחות שאורגנו על ידי “כוח המשימה לחירום סורי”, קבוצת שתדלנות שהתנגדה לאסד וכעת מבקשת לבנות קשרים הדוקים יותר בין וושינגטון לממשלה הסורית החדשה.

 

הנרי הוא בנו של יוסף חמרה, אשר היה הרב האחרון שעזב את סוריה על רקע ההגבלות שהטיל משטר אסד המודח על היהודים באותה תקופה.

לדברי ראמי עבדול רחמן, מנהל המרכז הסורי לזכויות אדם, חמרה ורב נוסף ביקרו גם בדמשק ובחלב, שם הוכן למסירה לידיהם בית כנסת בחלב שהיה סגור במשך עשרות שנים.

עבדול רחמן מוסיף לרשת “אל-חורה” כי “המידע הקיים מאשר שאין כיום יהודים בחאלב, אך פתיחת בית הכנסת תסלול את הדרך לארגון ביקורי תיירים דתיים במקום”.

הוא מציין כי “כעת מתקיימים מהלכים בדמשק ובחלב למסור בתי כנסת ליהודים, והצעד הבא צפוי להיות בקמישלי”, שם ישנם גם בתי כנסת יהודיים.

 

בדברים שנשאה לסוכנות הידיעות AP ביום שישי, אמרה שרת הרווחה הסורית, הינד קבוואט, כי “יהודי סוריה הם חלק בלתי נפרד מהמרקם הסורי”, והוסיפה כי “מדינתנו היא פסיפס של ציוויליזציות, דתות, כתות ואומות שונות”.

קבאוואט הסבירה כי הקמת “קרן המורשת היהודית בסוריה” מייצגת “צעד שבו אנו מראים לעולם שסוריה סובלנית ושכולם שווים בפני החוק”. היא הוסיפה, “אנו מברכים על חזרתם של יהודי סוריה לארצם”.

חלק מבתי הכנסת שחמרה ביקר בהם ניזוקו במהלך מלחמת האזרחים בת 14 השנים, וחפציהם נבזזו. אפילו בתי הכנסת שנותרו שלמים יחסית, כולל כמה בעיר העתיקה של דמשק ליד ביתו הישן, סבלו משנים של הזנחה.

 

חמרה אמר לסוכנות הידיעות AP כי “יש הרבה נזק, והרבה עבודה לעשות”, והוסיף, “אנו מבקשים מהממשלה לעזור לנו ולתת לנו את הסמכות לנקות הכל ולהחזיר את המצב לקדמותו”.

הקהילה היהודית בסוריה מנתה כ-100,000 איש בתחילת המאה ה-20. גל הגירה החל באותה תקופה והואץ עם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, כאשר יהודי סוריה התמודדו עם מתחים גוברים והגבלות על תנועתם.

במהלך 54 שנות שלטון סמכותני של משפחת אסד, יהודים הורשו לקיים את טקסיהם הדתיים, אך הם היו עלולים להיות מואשמים בריגול או בשיתוף פעולה עם ישראל, ונאסר עליהם לנסוע לחו”ל כדי למנוע מהם להגיע לישראל.

לאחר שהוסרו הגבלות הנסיעה בשנת 1992, בעקבות תחילת שיחות השלום עם ישראל, רוב חברי הקהילה שנותרו, שמנו אז כ-4,500 איש, כולל משפחת חמרה, עזבו. עם עזיבתם, מצבם של בתי הכנסת ואתרים יהודיים אחרים בסוריה הידרדר.

 

חמרה ציין כי חלק מבני הקהילה היהודית הסורית עדין מהססים לחזור או לבקר עקב חששות לגבי ביטחונם של מיעוטים דתיים תחת הרשויות החדשות. הנשיא הזמני אחמד א-שרע היה בעבר מנהיג של פלג אסלאמיסטי חמוש עם קשרים לאל-קאעידה.

מאז עלייתו לשלטון, דיבר א-שרע על דו-קיום דתי והתחייב להגן על מיעוטים, אך הדבר לא מנע אלימות עדתית נגד עלווים, דרוזים ונוצרים. יתר על כן, מספר האנשים מקרב המיעוטים שהם בתפקידי ממשלה בכירים נותר קטן; קבאוואת היא הנוצרייה היחידה והאישה היחידה בקבינט הנוכחי.

חמרה אמר כי מצא את הממשלה החדשה “מאוד משתפת פעולה” במאמצים לשמר את המורשת היהודית, והוסיף: “הם רוצים שכולם, לא רק יהודים, אלא כולם, יחזרו ויתרמו לשיקום סוריה”. ( קרדיט: רשת אלחורה)

קרדיט: אלחורה    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות