אנליסט: פירצת אבטחה מתמשכת בתוך חיזבאללה מאפשרת לישראל לסכל את כוונותיה ולחסל את מפקדיה הבכירים- ניתוח והמלצות!
קיים פער ביטחוני משמעותי שעדיין קיים במבנה הארגוני הפוליטי והביטחוני של חיזבאללה, דרכו ישראל עדיין מסוגלת להיכנס וללמוד את כל סודות חיזבאללה, גדולים כקטנים, ודרכו היא ממשיכה להיות מסוגלת לבצע התנקשויות ולהרוג בהצלחה אנשי חיזבאללה בכירים.
ההתנקשות בחייו של היית’ם אל-טבטבאי, “אבו עלי”, אותו מתאר הצבא הישראלי כראש מטה חזבאללה, אתמול בחארת חריק שבפרברים הדרומיים, המעוז העיקרי של חזבאללה, מאשרת כי הישראלים עדיין חודרים למנגנון הביטחון של חזבאללה, וכי מידע ביטחוני ממשיך לזרום לסוכנויותיו, על בסיסו הוא מבצע התנקשויות מוצלחות וממשיך להחליש את יכולותיה הביטחוניות והצבאיות של המפלגה. כתוצאה מכך, כל פעולותיה ומדיניותה של המפלגה חשופות לישראלים, אשר מבססים עליהן את מחקריהם ומבצעים את פעולותיהם המוצלחות.
זה נובע משתי סיבות, ורק משתי סיבות:
ראשית: ההפרה הישראלית עדיין נמשכת וברמות גבוהות, ובתוך המעגל הצר שמייצר רעיונות ומדיניות, וממנו יוצאות הנחיות והחלטות.
שנית: חיזבאללה, עם חשיבתו הדתית המוגבלת ומדיניותו האסטרטגית, אינו מסוגל להתעמת עם אויבו משום שאין לו את התפיסה הצבאית הבנויה על אידיאולוגיה צבאית וביטחונית מודרנית, הרחוקה מרעיונות דתיים ארוזים מראש. כתוצאה מכך, ניסיונו לאורך השנים לא הצליח להעביר את תפיסתו הדתית לתפיסה מודרנית המאמצת את המחשבות והפרקטיקות שנצברו על ידי תנועות שחרור ערביות ובינלאומיות בעשורים האחרונים, החל מהמאה הקודמת ועד עשרות שנים של המאה הנוכחית.
נרטיב יכולות מוגזמות
לכן, הנרטיב שחיזבאללה הקיף את עצמו בו ובדבר יכולותיו הגדולות הוכח כחשוף לאויביו, וחלק מההצלחות הן בסך הכל צירופי מקרים שתרמו להצלחתן של חלקן. זה מה שסיבך את חיזבאללה עצמה בטעויות חמורות וקטלניות, שעליהן שילמה מחיר כבד במלחמה האחרונה וממשיכה לשלם את מחיר ההיסטוריה שלה מבלי ללמוד דבר.
בהתבסס על האמור לעיל, אנו מציגים מספר דוגמאות המייצגות מודל חי של המכשולים שהמפלגה חווה כתוצאה מהפגיעות הביטחונית החמורה שעמה היא מתמודדת:
*- כיצד יכולה מפלגת התנגדות להמשיך ולקוות לניצחון על אויבה בעודה נוהגת באותן שיטות שאפשרו לאויב להרוג את כל מנהיגיה הוותיקים שבנו את תפארתה, בה התפארה במשך שנים על גבי שנים?
*- כיצד יעלה על הדעת שמפלגת התנגדות תגרום להרג או לטבח של מנהיגיה הבכירים במשרדיהם, במפקדותיהם ובחדרי השינה שלהם, בתקופה שבה כל מיקומם היה חשוף לאויב ומותקף מדי יום, ובכל זאת הם לא שינו אותם?
*- כיצד יכולה מפלגה שטוענת שהיא מפלגת התנגדות לא לערוך בדיקה מדוקדקת של מנגנון הביטחון שלה, במיוחד לאור העובדה שהבכיר הביטחוני הבולט ביותר שלה עדיין בתפקידו ובאחריותו מבלי שיוחלף, והוא הוכיח את עצמו ככישלון מוחלט, ומפלגתו עדיין משלמת את המחיר עד היום?
ההתנקשות באל-טבתאיי היא מודל לחשיפה.
המבצע של אתמול הראה שאחד ממפקדיו הנוכחיים הבולטים ביותר, “היית’ם טבטאבאי”, עדיין נמצא באותו אזור גיאוגרפי מאוים, המנוטר על ידי הישראלים, וכמובן, סוכניהם בשטח עוקבים אחר פעילותו היומיומית, עד שסוכנויות האויב הצליחו ללכוד אותו. האם זה נורמלי?!
או שמא מדובר בחלק מהפעולות המטורפות שמתעלמות מסיכונים ואין בהן עריכת מחקרים להערכת סיכונים או בניית מדיניות שתגן עליהן מליפול למלכודות האויב?!
כישלון חוזר ללא בדיקה
מכאן, חיזבאללה הוכיח שלא למד מלקחים ומניסיון, ובכך הוכיח את כישלונו להגן על עצמו, אז איך הוא יכול לטעון שהוא מגן על לבנון ועל עמה?!
מכל הסיבות הללו, לא מקובל עוד שחיזבאללה יעסוק וימשיך בהימור הזה שהפך את חבריו, מנהיגים ופקידים כאחד, לטרף קל לאויב, חשופים ומנוטרים רגע אחר רגע.
מאחר והמפלגה מקושרת כיום להנהגה הישירה של משמרות המהפכה בטהרן, אלו שנותרו תחת הנהגתה, על מנת לשמור על חייהם, חייבים לנתק קשר זה ולהשתלב בחברה הלבנונית. עליהם לנטוש את מדיניות ההכחשה והיהירות שהם נוקטים כיום, שכן היא הוכיחה את כישלונה.
עדיף להם לפרק את המפלגה ולארגן מחדש את שורותיהם לאחר ביצוע בדיקה ביטחונית רצינית ויסודית אולי כדי לגלות את החולשות והפרצות. אם אינם מסוגלים לעשות זאת, עליהם להודות בחוסר יכולתם ולהפקיד את הביצוע בידי גופי הביטחון הלבנוניים הרשמיים, שכן שם נמצאים קצינים מיוחדים שאומנו והוכשרו להגיע לתוצאות האמיתיות. זאת מתוך חמלה כלפי חברי ומנהיגי המפלגה הנותרים.
קרדיט: