נשיא איראן: “נאלץ לפנות את תושבי טהרן אם הבצורת הקשה תימשך”
“נאלץ לפנות את כל אוכלוסיית הבירה טהרן אם לא יירד גשם בשבועות הקרובים.
“אם לא ירד גשם, נתחיל להקציב מים בטהרן בין סוף נובמבר לתחילת דצמבר”, אמר פזשקיאן בנאום טלוויזיוני ששודר בטלוויזיה הממלכתית. “גם עם הקיצוב, אם הבצורת תימשך, ייגמרו לנו המים, וייתכן שנצטרך לפנות את הבירה”.
בעוד שהצהרות אלו, שתוארו כ”החזקות ביותר בהיסטוריה של המדינה” בנוגע למשבר המים, שיקפו בצורת חסרת תקדים שפקדה את איראן, והציבה כ-15 מיליון בני אדם החיים בטהרן בסכנת צמא וניתוק מוחלט של אספקת מים.
קרדיט: RT
למה דווקא טהרן?
למרות שבצורת פגעה ברוב חלקי המדינה, טהרן היא האזור הפגיע ביותר, שכן היא מסתמכת על חמישה סכרים גדולים כדי להבטיח את צרכי המים שלה, על פי נתונים של משרד האנרגיה האיראני.
אבל מפלס המים בסכרים אלה ירד בחצי בהשוואה לשנה שעברה, כאשר נפח האחסון הנוכחי מגיע לכ-250 מיליון מטרים מעוקבים בלבד לעומת 490 מיליון בעונת המים הקודמת, על פי סוכנות הידיעות האיראנית טסנים.
מוחמד רזה קוואיאנפור, ראש מכון המחקר האיראני למים, אמר כי “מחוזות רבים חוו ירידה בכמות המשקעים שנעה בין 50 ל-80 אחוזים, מה שהופך את המצב לקריטי בצורה חסרת תקדים”.
בבירה, חברת המים האזורית ציינה כי המאגר הראשי המספק מים לעיר יספיק רק לשבועיים של צריכה אם לא ירד גשם בקרוב.
קרדיט: אלערביה
שינויי אקלים או ניהול כושל?
הקהילה המדעית מאשימה את שינויי האקלים העולמיים בחלק גדול מהמשבר, לאחר ששיעורי הגשמים ירדו ב-40% בהשוואה לממוצע במשך 57 שנים, והטמפרטורות עלו לשיאים חדשים בקיץ הזה.
אבל מומחי סביבה בתוך איראן ראו גם שניהול מים לקוי, הרחבת החקלאות התעשייתית ופרויקטים בלתי בני קיימא החריפו את המשבר.
איראן מבזבזת כמויות אדירות של מים על גידולים זוללי מים כמו חיטה ופיסטוקים באזורים צחיחים, בעוד שחלק גדול מהמים דולף מרשתות ישנות ורעועות בערים גדולות.
מומחה הסביבה מהדי כרימי הסביר לעיתון המקומי “אטמאד” כי “איראן לא רק סובלת מבצורת טבעית, אלא גם מבצורת מנהלית, שכן ניהול המים מנוהל מתוך חשיבה פוליטית ולא מדעית”.
קרדיט: רשתות חברתיות
משבר שמעבר למים
כתוצאה מהתפתחויות אלו, בעיית המים בטהרן אינה עוד רק סוגיית שירותים, אלא משבר לאומי בעל השלכות חברתיות וכלכליות.
בקיץ שעבר, הרשויות ניתקו מעת לעת את אספקת המים לכמה שכונות בבירה, וחייבו שתי חופשות חירום ביולי ובאוגוסט כדי להפחית את צריכת המים והאנרגיה במהלך גל חום שעלה על 45 מעלות צלזיוס.
בנוסף, תושבי טהרן סובלים מזיהום אוויר כבד וממחירי דלק ושכר דירה גבוהים, מה שהופך כל שיבוש נוסף בשירותים בסיסיים לגורם מערער.
כלכלנים הזהירו שאם אכן תתרחש הגירה פנימית המונית מהבירה, היא עלולה להפעיל לחץ קטסטרופלי על ערים שכנות, רשתות חשמל ותשתיות.
קרדיט: רשתות חברתיות
אפשרויות מוגבלות
בתגובה למשבר, הממשלה מבקשת מהתושבים להפחית את הצריכה בלפחות 20%, מה שעשוי לספק “יציבות זמנית לחודש או חודשיים” עד שיגיעו הגשמים, לדברי מוחסן ארדקאני, מנכ”ל חברת המים של טהרן.
הממשלה בוחנת גם פרויקטים להתפלת מים והובלת מים מהים הכספי וממפרץ ערב, אך היא מתמודדת עם ביקורת חריפה בשל העלות הגבוהה וקשיי היישום.
בעיצומו של המשבר ההוא, אזהרתו של הנשיא פז’שקיאן מפני אפשרות של פינוי מוחלט של טהרן אינה רק העמדת פנים פוליטית, אלא אינדיקציה למשבר קיומי המאיים על אחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
בעוד שהאיראנים תולים תקוות בגשמי החורף הקרבים, נראה כי משבר המים עומד להפוך לאתגר הפנימי החמור ביותר שעומד בפני איראן מזה עשרות שנים, משבר המשפיע על חיי היומיום, על הכלכלה ואולי גם על יציבות המדינה עצמה.
קרדיט: אלערבייה