המלחמה השקטה של ישראל בדרום סוריה מנקודת מבט של התקשורת הסורית
בדרכי העפר המתפתלות בין דרעא לקוניטרה בדרום סוריה, חולפים מדי פעם סיורים ישראליים, בעוד יחידות אחרות מקימות מחסומים זמניים ומבצעות פשיטות ומעצרים בעומק סוריה.
זהו מחזה שהפך מוכר מאז נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בדצמבר האחרון, ומשקף שלב חדש של נוכחות ישראלית גלויה באזור שהיה זה מכבר זירת השפעה השזורה באיראן, חיזבאללה ופלגים חמושים מקומיים.
דובר צה”ל אמר לרשת הטלויזיה האמריקאית – אלחורה כי פעולות אלו משקפות את “ערנותן של יחידותיו הפועלות בגבול ואת המאמצים המתמשכים לסכל ניסיונות חדירה והברחה באזור הנחשב לאחת החזיתות המורכבות ביותר”.
בעוד שישראל מגדירה את פעולותיה כ”הגנתיות ומניעתיות”, משקיפים סבורים שמה שקורה משרטט מחדש את מפת ההשפעה באחד האזורים הרגישים ביותר בסוריה, ומעלה שאלות לגבי עתידם של דרעא וקוניטרה, ולמי יש את המילה האחרונה שם.
חשיבותה של דרעא (108 קילומטרים דרומית לדמשק) טמונה בעובדה שהייתה ערש המהפכה הסורית ושער הכניסה לדרום. היא מהווה קשר בין דמשק לגבול ירדן, מה שהופך אותה לשער מסחר ותנועה בין סוריה, ירדן והמפרץ.
אלערביה-אנאדולו
קוניטרה (67 קילומטרים דרומית לדמשק) גובלת ישירות ברמת הגולן ומשקיפה על קווי המגע עם ישראל, מה שמעניק לה משקל ביטחוני וצבאי רגיש ביותר.
המרכז הסורי לזכויות אדם תיעד כמעט 200 חדירות ישראליות לדרום סוריה מאז סוף 2024, כולל 130 חדירות קרקעיות.
הארגון מסר כי שטח הפלישות הישראליות בדרום כולל כ-600 קמ”ר של שטח סוריה.
בין הפעולות הללו היה מבצע שבוצע ביולי האחרון נגד אנשי חמאס, והוביל למעצרם של כמה מהם, על פי הודעות דובר צה”ל.
המעצרים בוצעו בעיירה בית ג’אן, כ-50 קילומטרים דרומית-מערבית לבירה דמשק, באשמת תכנון “מספר רב של פעולות טרור נגד אזרחים ישראלים וכוחות צבא ישראליים בסוריה”.
כוחות ישראליים מסרו כי הצליחו להחרים נשק ותחמושת, בעוד העצורים הועברו לישראל לחקירה נוספת.
לא נמסרה תגובה מיידית מצד חמאס, בעוד דובר משרד הפנים הסורי אמר ששבעה בני אדם נעצרו בפשיטה על בית ג’אן. הוא הכחיש כי הם היו קשורים לחמאס, אלא לאזרחים מהאזור.
קרדיט: לבנון דיבייט
בחודשים הראשונים של הממשל הסורי החדש, בראשות אחמד א-שרע, שלחה ישראל כוחות לדרום סוריה וביצעה פשיטות רחבות היקף, אך בהמשך החלה בשיחות ישירות עם גורמים סוריים כדי למנוע התלקחות באזור הגבול.
המתיחות גברה שוב בתחילת יוני לאחר שנורו רקטות מסוריה לעבר ישראל. ישראל הגיבה בתקיפות ראשונות לאחר רגיעה של כחודש. ב-8 ביוני ביצעה ישראל תקיפה בפאתי העיירה בית ג’אן, וחיסלה פעיל חמאס.
כדי להבין באמת מה קורה, יש צורך לבחון את אופיין של המיליציות שפעלו בדרעא ובקוניטרה לפני נפילת אסד, והאם הן עדיין פעילות באזור באותה מידה.
“ישנם פלסטינים או תומכי האידיאולוגיה של חמאס באזור. איננו יכולים להכחיש זאת”, אמר ראמי עבד אל רחמן, מנהל המרכז הסורי לזכויות אדם.
“ישנם גם גורמים של דאעש, והאזור היה גם מוקד תמיכה לחיזבאללה ולאיראן לפני נפילת המשטר הסורי.” עם זאת, לא ניתן לאשר כי קבוצות אלו עדיין נוכחות באזורי דרעא וקוניטרה, או שהן פעילות שם כבעבר.
“האם יש פלגים שונים? האם הם שינו את דעתם? אנחנו לא יכולים לדעת את זה כרגע”, אומר עבדול רחמן, וציין שגם אם הם קיימים, הם לא ייראו בפומבי עם כלי הנשק שלהם.
על פי המרכז הסורי לזכויות אדם, באוקטובר חלה הסלמה בפלישות הישראליות לאזור, כאשר כ-18 פלישות התרחשו כמעט מדי יום עד ה-14 באוקטובר.
לעומת זאת,דובר צה”ל מסר כי עצר שני אנשים לאחר שצפה בהם “מנסים להבריח חמישה אקדחים מהצד הסורי לשטח ישראל”.
הוא אישר כי כלי הנשק הוחרמו וכי החשודים הועברו לידי שירותי הביטחון להמשך חקירה.
קרדיט: א-שרק
כלי תקשורת מקומיים ודפי מדיה חברתית סוריים דיווחו על מעצרם של “חמישה סורים שלטענתם קשורים לחמאס”.
עם זאת, במקביל, מקורות צבאיים ישראלים נמנעים מלהגיב ישירות לדיווחים המגיעים מסוריה על מעצרם של אנשים החשודים כקשורים לחמאס. הם מציינים רק כי “בשבועות האחרונים בוצעו מעצרים רבים בתוך שטח סוריה”, מבלי לפרט את מבצעי הפשע או את זהותם של העצורים. דבר זה מטיל צל על אופי המתרחש מעבר לגבול, לדברי כתבו של אלחורה בתל אביב, יחיא קאסם.
בהצהרה שפורסמה בתחילת השבוע שעבר, הודיע דובר צה”ל כי אוגדה 210 הפועלת בדרום סוריה ביצעה עשרות פעולות יזומות במהלך החודשיים האחרונים, שכוונו נגד “תשתיות טרור”, גילו נשק ועצרו חשודים בפעילות עוינת.
כמו כן הוסבר כי כוחות חטיבה 226 ממשיכים בפעילותם 24 שעות ביממה במשימות הגנה שמטרתן להבטיח את ביטחונם של תושבי רמת הגולן וצפון ישראל, וציין כי פעולות אלו הן חלק מהמאמצים למנוע התבססות נוכחות צבאית של פלגים הנתמכים על ידי איראן סמוך לגבול.
התפתחויות אלו חושפות דפוס שטח הולך וגדל המסתמך על מה שישראל מכנה “הגנה מקדימה” או “התקפה מקדימה שקטה”, שכן יחידותיה “פועלות עמוק בתוך סוריה באופן מוגבל ומדויק כדי לערער את יכולות יריביה, מבלי לגלוש לעימות גלוי”.
קרדיט: דרעא 24
למרות שמדיניות זו מפחיתה את הסבירות להסלמה ישירה, היא נושאת את הסיכון לעימותים לא מכוונים עם גורמים מקומיים או אזוריים באזור שבו אינטרסים ואיומים שלובים זה בזה.
כל זה עולה במקביל לדיבורים על הסכם ביטחוני קרוב בין ישראל לממשלה הסורית החדשה בדמשק, בראשות אחמד א-שרע, מנהיג תנועת “חיאת תחריר א-שאם”.
מיד לאחר נפילת משטר אסד, הכריזה ישראל כי הסכם ההתנתקות עם סוריה משנת 1974 אינו תקף עוד, והרחיבה את נוכחותה באזור החיץ, בהר החרמון ובחלקים מקוניטרה. מאז, הקימה תשעה בסיסים צבאיים חדשים ומאחזים באזור הכפרי של דרום קוניטרה, כולל בסיס בחמידיה.
סוריה, מצידה, דורשת חזרה להסכם ההתנתקות, בדגש על נסיגה מלאה של ישראל מהשטחים הכבושים לאחר דצמבר 2024, תוך שמירה על ריבונותה הלאומית.
משקיפים מסכמים כי ישראל, באמצעות פעולותיה בקוניטרה ובדרעא, מבקשת להקים “אזור בטוח” בדרום סוריה מחוץ לאזור המפורז, ומסרבת לחזור להסדרים שהיו קיימים תחת בשאר אל-אסד.
קרדיט לתמונות: א-שרק ודובר צה”ל